מתייחסים לנושא המשפט. לדוגמה:
"זה היה בסוף הקיץ" – מדובר על הסוף (סוף הקיץ, אבל זה הנושא המורחב).
"תקשיב לי רגע… זו שערוריה!" – הנושא הוא השערוריה. לכן זה זו (ראית מה עשיתי פה? ;)).
בהצלחה!
חחח— זה היה בסוף הקיץ! , האוויר היה חמים… היא רקדה כמו משוגעעעעת ואני עושה חיייים!!!!! [שיעול. שיעול] – – זה פשוט השיר. שיהיה חח. אהמ.
אני מסכים עם שלומי. אחלה שיר שלומי. והסבר. (חח את גורמת לי להרגיש כל פעם כאילו שאני לא יודע את השפה של)
"כאפיה היא כיסוי ראש" – המילה 'כאפיה' היא הנושא.
"כאפיה זה כיסוי ראש" – המילה 'כאפיה' היא מושא, המוצג כאילו הוא נושא. דבר זה קרוי 'משפט ייחוד', בו חלק שאינו נושא – מובא בראש המשפט, כנושא מדומה.
"וופלים הם הנאה" – 'וופלים' הם הנושא.
"וופלים זו הנאה" – הפעם הנושא הוא סתמי. 'זו' מתייחסת לאכילה, לא להנאה.
בדרך כלל, 'זה/זו' יתייחסו לחלק המשפט שאחריהן. עם זאת, יש לוודא שהיחס הוא אל הנושא, ולא אל הנושא המדומה.
תגובות (5)
מתייחסים לנושא המשפט. לדוגמה:
"זה היה בסוף הקיץ" – מדובר על הסוף (סוף הקיץ, אבל זה הנושא המורחב).
"תקשיב לי רגע… זו שערוריה!" – הנושא הוא השערוריה. לכן זה זו (ראית מה עשיתי פה? ;)).
בהצלחה!
חחח— זה היה בסוף הקיץ! , האוויר היה חמים… היא רקדה כמו משוגעעעעת ואני עושה חיייים!!!!! [שיעול. שיעול] – – זה פשוט השיר. שיהיה חח. אהמ.
אני מסכים עם שלומי. אחלה שיר שלומי. והסבר. (חח את גורמת לי להרגיש כל פעם כאילו שאני לא יודע את השפה של)
השיר פשוט קפץ חחחח.
"כאפיה היא כיסוי ראש" – המילה 'כאפיה' היא הנושא.
"כאפיה זה כיסוי ראש" – המילה 'כאפיה' היא מושא, המוצג כאילו הוא נושא. דבר זה קרוי 'משפט ייחוד', בו חלק שאינו נושא – מובא בראש המשפט, כנושא מדומה.
"וופלים הם הנאה" – 'וופלים' הם הנושא.
"וופלים זו הנאה" – הפעם הנושא הוא סתמי. 'זו' מתייחסת לאכילה, לא להנאה.
בדרך כלל, 'זה/זו' יתייחסו לחלק המשפט שאחריהן. עם זאת, יש לוודא שהיחס הוא אל הנושא, ולא אל הנושא המדומה.
תודה לכם