הלוואי ויכולתי לטוס במטוס, לראות את הבית הולך וקטן.. המסיכה אז תרד מעל פני – ולא אצטרך על עצמי עוד לכעוס. לו רק יכולתי לצאת אל הים, לנופף אל החוף […]
התחיל הבלאגן המסרק בצד מוכן, סיוט בלתי נגמר, עוד כינה ועוד כינה כמה כוח היא מפגינה להקים כאן בית כדת משה וישראל. הן מסתדרות בקבוצות למצוץ ת'דם מן הגוף מוכנות, […]
אני לא מתכוונת להמשיך עם השקרים והמזימות אני לא מחכה שיחשיך בשביל שאוכל עוד לקוות. משהו טוב יקרה באמצע הדרך אני יודעת בדיוק ולא בערך, אכזבות הופכות לתקוות קטנות וציפורים […]
הלב רטוב, רגליים עייפות מלכת. ימים של שלכת, לתוך ים זיכרונות ילדות נמשכת זה כמו צביטת לחי בין אחיינית לדוד רחוק. הגוף לא מתפקד הסירנות זועקות בין אוזניי, הגורל בי […]
זמנים משתנים, ברבות השנים אנשים מתחלפים בחייהם של בני האדם. כמו תחנת מעבר מתקופה אחרת למשניה החיים הם ללא מעצור זורמים וממשיכים הלאה. פרח שצומח באביב, תסתכל איך כל השומם […]
בית 1- עשר בבוקר שוב קמה לתוך חדר קר, אני לא צריכה אותך יותר, למדתי לחיות בלעדיך ולוותר. בית 2- לא עושה דרמות, החיים לא עשו לי הקלות, רואה רק […]
מבושמת בסיגריות היא הגיעה אליי לבקש ממני אהבה אחרי 3 שנים של בעיות רצתה למצוא אצלי את התשובה היא מחביאה בתיק בקבוק של אלכוהול חושבת שאף אחד לא ידע ובלילות […]
יושבת על הכורסה הסגולה עם משקפי הקריאה האדומים ביד ספר עבה על השולחן הקטן המן "טישויים" וכוס קפה סבא על הספה השחורה מקשקש על כדורגל על הרצפה המון דינוזאורים מפלסטיק […]
דֹּק שֶׁל אוֹר חִלְחֵל דֶּרֶךְ אֹבֶךְ לוֹהֵט מֵטִיל צֵל עָמוּם כְּאִלּוּ מִתְחָרֵט; לֵמִקְצָב הַוַּלְס אֲנִי רָקַדְתִּי עַד שֶׁמּוּל דְּמוּתֵךְ עָמַדְתִּי – עוֹצֵם עֵינַי כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיכָן אֲנִי מְחַפֵּשׂ בָּאֲדָמָה חוּט […]
בית 1- ידענו כאב , למדנו להעריך כל אדם אוהב. בית 2- מה שאובד נשאר בתוך האפלה, נותרה שתיקה בתוך הנשמה. פיזמון- מה שנופל מהידיים, לא חוזר להיות אותו דבר, […]
בית 1- חוסר פרגון כזה מעצבן, למה אתה חושב שאני כאן ואתה שם? בית 2- אני לא אני כשאתה לא אתה נהיית אדישה לרגשות שאין לשנינו מה לעשות. בית 3- […]
בית 1- תישען עליי, אל תפנה את גבך אליי. בית 2- כבר מעלה שבוע וחצי לא מדברים, את חילוקי הדעות והמחשבות לא משתפים. בית 3- תגיד, על מה אנחנו בכלל […]
הרגשתי את הרחם שלי נמתח הרגשתי את החזה שלי גדל הרגשתי את הבחילות ראיתי את שני הפסים שני הפסים האלו, המבלבלים רצף של רגשות ומעל הכל פחד רציתי לחשוב שנוכל […]
כשעמדת שם ידעתי שהכל נגמר ידעתי שהשדים שלי כבר פורצים את כל ההגנות כל ההגנות שבמשך זמן רב בניתי הנה הם מתקרבים והנה הם חוזרים אל ראשי כשעמדת שם ידעתי […]
בית 1- חורטים לבבות על החול, יושבים אל מול נמל, לא יודעים מאיפה הכול מתחיל, אילו היינו מדברים את כל הלבטים והקשיים בקלות פותרים. פיזמון- לבבות שבורים נשארים שלמים למרות […]
ציפצוף מונוטוני סדין כחול ריח אומללות קערית לבן דיסת אורז ברוטב אקמול עייפות מפחידה חיתולים מטיילים במסדרונות כתב רופאים מחזוריות ברזל התנצלויות רפות קחו אוויר
אני יודעת שזה טיפשי אני יודעת שזה גרוע אני יודעת שזה ילדותי, הגעגוע. אני יודעת שאתה נהנה, שוחה בים, מבלה. אני יודעתשאני פה, ואתה שם וזה מרגיש כאילו אתה נמצא […]
כאתה ילד חמוד קטן ותמים אתה רוצה להיות אסטרונאוט למה כי אתה מאמין כן אבל זה הולך ומדרדר ככל שאתה מתבגר כשאתה גדל ורוצה להוציא רישיון הטסטים זורמים כמו מים […]
יש חתכים יש צלקות, עיניים מחוקות, הלב הזה עוד לא נרגע. אי אפשר לישון בשקט, הראש רוצה ללכת, אבל הגוף הזה עוד לא נפגע. אי אפשר לסלוח, הנפש רוצה לברוח, […]
עכשיו נגמר הרגע, נגמרו כל הייסורים, עכשיו נגמרה התקופה, אפשר לאסוף את השברים. רק עכשיו הבנתי שחולשה זאת לא בושה, רק עכשיו הצלחתי לשנות בעצמי את הגישה. עכשיו, עכשיו פתחתי […]
מתחושה של משפחה , לתחושה יותר קשה לעזיבה פתאומית וחסרת כל בושה של עניים נעוצות ,של רעש ודפיקות של דחיפות ונשיקות דוקרות ליווי של עלבונות, שתיקות ודרישות. איך זה מרגיש […]
כבר שנים לילך לא ישנה יש לה חששות, מחטיפה החייזרים היא אומרת, יבואו היום עדיף להיות מודעים, להתכונן לאסון לכי לישון, כבר לילך אף אחד לא יחטוף אותך אין לך […]
תפסיק לדחוף אותי לאיזה פינה את לא קטינה את לא קטינה אל תדאגי אני אדאג לעשות אותך קטנה אני רוצה לעבוד רק תן לי הזדמנות צריכה איזה צ'אנס מאנשים חדשים […]
אם אהיה כנה, למענך אעשה את כל מה שלא אעשה למען עצמי, למענך אני אקריב את כל כולי. כשרבנו מכות, צרחנו בקולי קולות בכינו שאחד את השניה אי אפשר יותר […]
אני מעריכה אומנות מכל סוג לא משנה מה זמרים, ציירים, במאים אומנות טובה גורמת לחנק בגרון מועקה מטורפת ובכי פנימי כזה שקט שקט כזה שאף אחד לא רואה אומנות זה […]
ריקוד רך לב מאבן אני ואתה רוקדים במתבן האוויר צוחק עלינו והקש משתולל אולי זה לא הזמן המתאים להתנצל אהבה איכותית בושם זבל ושפתיים משוקולד אני ואתה עכשיו לא לבד
( הייתי רוצה להיות הכל בשבילך. אבל אין בי מספיק. והצורך עצמו מכאיב לי. אולי זה רק הד של הכאב שהרגשתי אז. כשהבנתי שאפילו לא הייתי. )
כוהניי התכלת מנשקים חנוכיית זהב בתוך נשמה שקופה לקטן יש יום הולדת בלונים עצובים והחגים חולפים מלחמה מדממת מונופול בממד ואתה שר לי אהובי האחד
את גוף את מנגינת הטבע המזדמזמת בתוך ראשי את הדופק המדפק בתוך עורקיקיי את האוויר השורק בראותיי וביטיי הבס של לבבותינו מסתכרנים
