זאות אני שמקווה שאתה נותן לה יחס מעודף משאר הבנות שרק לי אתה נותן את החיבוק האמתי ולא כמו כל השאר הבנות שאתה מחבק! שרק לי אתה באמת מתכוון לזה […]
זאות אני שמקווה שאתה נותן לה יחס מעודף משאר הבנות שרק לי אתה נותן את החיבוק האמתי ולא כמו כל השאר הבנות שאתה מחבק! שרק לי אתה באמת מתכוון לזה […]
ביום חשוך, ברגע אפור, לקחתי לי דלי ושפכתי לי אור דילגתי לי בין שבילים ומוקשים חילקתי אור בנדיבות למבקשים שפכתי ושפכתי ככל שהוצאתי לא נגמר אך למרות כל מאמציי לא […]
שמחתי היום, כשהבנתי פתאום שמותר לי, וזה בסדר חייכתי היום, כשנזכרתי פתאום איך פחדתי, לבד בחדר ואיך הכל התברר איך הכל התבהר ואולי זה פשוט, צריך להיות ככה, רגיל כזה […]
את היום ההוא שכחתי, כי סגרתי את המגירה של הזכרונות, כל כך עמוק אני החבאתי אותם, עד כדי כך שלא יכולתי למצוא . זיכרונות מכאיבות,לא יודעת למה, כי אולי יש […]
מה הפלא שהספרות המודרנית של היום לא מוצלחת כמו פעם? אף אחד, ובמיוחד המוזה- היא לא אוהבת פרסומות ולא, היא לא תישאר להבזקי רעם. היום אפילו למוזה, אין זמן לשום […]
עלית פתאום במחשבות שנים שפניך לא מופיעות עולמות שבניתי יודעים להסתיר כמו מסך שחור על אדם אפור שמשנה צבעים ממך למדתי דבר אחד איך לשכוח כבר שנים בלי כאב רק […]
גופי רך כמו מדוזה תערסלי אותי בים אהבתך אני מתגעגע, את לא יודעת כמה כל גופי צונח לתוך הריקנות בו לשקט ולדממה יש ריח וצורה של עשן סביבי, כמו בושם […]
תשלוף את העוקץ מתוכי אני פרי בשל יתר על המידה מתנדנד על עננים נושם בשמים ורוח ריקנות סוחפת אותי למקומות קרים מלאים צימאון קפוא ויבש לזרמי מים מפכים אהביני, ילדת […]
היפרוונטילציה, לחץ אטומי מתפרץ נסיגת המערכת אחורה בחריקת שיניים מתחילים מצבעים בסיסיים, מתפתחים גדלים לטפס על עצים, ומשם בניינים מחלת האיש המודרני, כלוא בתוך בריאותיו אנשים מיותמים מאמת והעולם איבד […]
אני חושב שאני חושב, או חשוב אז אני קיים, אז מה? ניתוח יתר, הכול בסדר ואז חולף ידיים נסתרות מכוונות עיניים מסונוורת חושב על החשיבה, מסתבך בקובייה לשאול שאלות, לכל […]
את אמונו, הילד, נטש. את תמימותו, הילד, שנא. את ילדותו, הילד, שכח. רק את תקוותו, לא זנח.
בעיני אני מדלגת על פניהם נטולי ההבעה, עיניהם הריקות, מתוכן נשקפות נשמותיהן חסרות האש, הכבויות. נשימתם: צינה. עורם: קרח. ליבם: מתכת. אלו אינם המתים, אלו אינן גופות. לא ולא. אני […]
הוא כורה את מה שהוא קורא, וכך הוא היא אוהבת את מה שהיא מאכזבת, וכך היא שניהם אומרים שהם קשורים מאליהם, וכך הם והם אנו, בעצם משל שיצרנו לנו, וכך […]
רצינו לחשוב שגם הסוף הוא לא בלתי נמנע שאפשר לסובב את החיים על האצבע שברנו מוסכמות, שכתבנו מילים כוונות ומעשים זה אנחנו עם היכולת לשנות הכול, היינו רוצים קטנים כל […]
את יושבת לידי, מסתכלת עליי את לא יכולה לחשוב איך זה לחיות בלעדיי כל נשיקה שלי, הופכת אותך לשמחה כל חיבוק שלי, גורם לך להרגיש בטוחה את רוצה לומר שאת […]
מה זה "עתיד טוב יותר"? אדם מוחה על ההווה והעתיד, לאן הוא חותר? בכל המחאות האלה מה הוא פותר? האם השמש, כדור הארץ, צדק וגם עוול משווע יישנו את הקוטר? […]
אנשים, רצים אתם היום בצד ההפוך ומתפלאים שנשארים מאחור מתקדמים לעוד יום שנשרף מיתמר בעשן אל המחר של אתמול ואתה המבעיר, מדליק את המדורה המורכבת מימים של חייך אוסף את […]
חולים של רוח יצאו לסערה, להישטף או לעוף חולים של מים יצאו לנהר, להיטהר או לטבוע תסמיני אבדון משתקפים מחוויות היום יום ילדים צוחקים ומבוגרים רואים את סוף החיים בעוזבו […]
פניה מנומשות, אפה מחורר, בעגיל מתכת עגול. שיערה הפרוע, קצת מתולתל, ואין בעיניה אף עול. היא מחייכת וגופה בנינוחות מושלמת, המים ניתזים בצהלה ושלווה. היא משתלבת עם הטבע ושניהם כאחד […]
לפעמים אני לא מבינה מי אני ולאן נעלמתי אולי אני מי שאני רוצה להיות עדיין לא החלטתי המילים יוצאות בשטף מנסות למצוא הסבר אני לא מי שאני אולי אני אדם […]
אלף מסכות לנו משתנות כל רגע מתחלפות הן לפי צו השעה אלף דגלים לנו מתנופפים כל רגע עולים מלוא התורן ללא חשיבה אלף רגעים לנו חולפים כל רגע נעלמים לפני […]
היא באה אליי ובחן ובמרום רחוקה מפניי מישותי עד לתום ימי כלו בשקט היא שרה שירי ילדים אוחזת ידי קופצת לאחו קוטפת מיני מזמורים רוקדת היעלה בשדה כשלה מרימה את […]
אתה הגבר שכל אחת עליו חולמת גבר מתוק ורגיש, אין אישה שלא אוהבת, מהאפלה הבאת אותי אל האור איך מילותיך גורמות לי שוב לזהור כשאתה מחייך לעברי גם אני מחייכת […]
הם כל כך דקים ומדויקים, בלעדיהם השעון המעורר לא מקים ולא יקים. ולכן כעת תחת העיניים יש שקים, ובאוויר שמבעד לזכוכית הם עודם מכים. חוזרים כל פעם על אותו מסלול […]
אני בוהה במסך טלפון שלי אולי שם אני אקבל את התשובות. אין הודעות. אני מכבה את המסך. אחרי המון פעמים בהם נכבה ונדלק אני מתיישבת. בדעתי. אין עונים. אין אונים? […]
אני כותבת אותם בוראת בעזרת עטי המכחול בין כפיי הצבע בכני טיפות נושרות על דף צובעות חיים או מוות דמעות כאב וצער מים של אושר זריקת דיו כחול שחור נופחת […]
שיחות עם עצמך, דיבורי מהפכה הכול בסוף נופל, עבד לכוח משיכה להחליט החלטות, להיות או לא להיות זעם מתפרק על הקירות, כואב לחיות חיה מתעוררת לפתע, אנשים מביטים ברתע נושם […]
ליטפתי ברוך את שיערה אל תבכי לי את ילדה גדולה את יכולה לעבור מאה וגם אלף תמיד אני נתקע אחרי השורה הרביעית תגידי לי מה לכתוב לך כשעינייך מלאות דמעות […]
אני יושבת מול יומן. מנסה להיזכר. אך הקושי לא קטן. איני זוכרת כלום יותר. אני הולכת בראשי, כבמבוך גדול ורע. מחפשת חוט משי, רמז דק. אך תמיד מגיעה למבוי סתום. […]
