לזכרונך אספר סיפור ואראה תמונה לזכרונך אשב ואזיל דמעה לזכרונך אני מבטיח שאשמור כל רגע שהיה איתך היית כאן עכשיו הלכת ואני עוד צריך אותך הזיכרון הזה כל כך קשה […]
יאוש , הוא ציור, או תמונה שממחישה, חוסר תקווה. יאוש, יאוש, בפתח דלתי עמד, עמד, עמד, אך לבסוף נכנס. יאוש, יאוש, אורח לא רצוי אתה בליבי, אך נראה שהינך מצוי, […]
כשאין לילות שחורים משחור וכשאין ימים בכלל, יש תקווה במרכז העולם וגם אז, היא נגוזה מהר. וצלילי הרוח ומנגינות הציפורים אין זה משנה להם אם רק תמשיך ללכת, יקירי אף […]
בין כל החיילים השריונות, המגינים התקווה אחרונה למות והיא תצעד בראשונה. אבל כולנו כבר נפלנו התלחם היא באויב מר? אבל תמנו כבר כולנו התתייצב היא על משמר? ההוי נקרא, אהה […]
כשאתה מסתכל אחורה מעבר לכתפך, אתה רואה שעבר זמנך אתה שותה את זה, חולם על זה, על העיר התחתית של העלמה זה לא הזמן לבזבז את הזמן, תן לעצמך ללכת […]
אל תשפטו אותי על העבר שלי. אני אני מה שאני עכשיו. המאית שנייה הזאת. אל תשפטו אותי על הלבוש שלי, אני מתחת לו ובאותה מידה שהוא עלי הוא יכל גם […]
יד מושטת, מנסה לאחוז במחוגים, ההלוכים ו- מתרחקים. מפספסת. רועדת, חרדה.
להשתמש ביופי כדי להשיג עוד אחת שיהיה לי עוד משהו בצלחת והיא חושבת שאהבתנו פורחת הטמטום שלה מביא לי נחת לגרום לה לצחוק זה עוד דרך, לא דרך יש לי […]
כאשר צפיתי בירוק אשר התנוסס תחתיי התוודעתי למחזה אשר כמוהו- לא ראיתי מימיי. שעות בהן ישבתי דוממת אל רגליי ענן נדמה לי ששמעתי המון זועק. אך כמה אווילית אז הייתי, […]
אני אוהבת לעשן אבל רק כשאני יפה העשן המריר חייב להידבק לבגד חגיגי ולהשאיר שובל דק של ריח אפור מעורבב בבישום של יום מיוחד חבל שרק בזמן שכזה ולא עכשיו […]
הכרנו בפורים וזה היה כל כך פשוט חוקי לשים מסיכות אחר כך הסתבכנו כי שכחנו להוריד אותן
כוס הקפה שהשאירה כתם על שולחן העץ, שאיש לא טרח למחות וזו שחוממה כבר שלוש פעמים מחדש וזו שהושארה על גג המכונית ברגע של היסח הדעת, והתנפצה מאחורייך ברגע שנסעת […]
מן האדמה בוקעים נאדידי מים, מתעטפים בשריקות החלושות והמעלית שיורדת ועולה- סובבת את היושבים במיטה החולה. הגפיים חורקות לצליל כל נורה שנופלת ושופכת חריץ קטן של קרן אור על סיבוב […]
היד המלוחה שלי כמו קבלת הבשורה- מטהרת טינופת הנכרכת כמו חוט אדום על מפתן ביתי. רק ארבע עשרה שנים נוטלת בכל בוקר את מנת חלקי. כמה מופלא לי- חיים בצל […]
ילדתי סלחי לי על ששכחתי הזמן קילף אותי שכבה שכבה ואודה שלא תמיד עצרתי בעדו רגלייך רצות בין טיפות קרות ובגנים פורחים חסרת פחד ובושה, אין לך זמן את רק […]
אני אדם וליבי שותת דם, בכל רגע נתון, אני עומד על הסף עד ליום בו אתרסק מטה, ושמי יירשם בקצה פיסת דף בכתב מרושל, והוא ייצג את חיי כעלה נידף. […]
בפרדסים שבינינו גזעים דקים קשים, מתקלפים, כמונו בין עלים רכים ודוקרניים וריח הדרים חמצמץ קשה מאוד להבדיל בין פירות בשלים לבוסר נסה למתוח חבל ביניהם להלך עליו כמו לוליין מיומן […]
בזמן של פירוק הפרי המתוק הבשרני המפתה לחתיכות יש תהייה מתי תילקח זו שתהיה כולה תאווה בשלב שכבר אחרי השובע והסיבה היחידה להמשיך היא התשוקה להתמלא
הגינה הייתה ריקה וזה לא היה נעים, אבל עוד מעט יהיו כאן המון המון סוגים של מרשמלואים. הגינה הזאת תהיה יפה מאוד וכולם יבואו לראות, לתת כבוד. אבל אף אחד […]
תגיד לי משהו שרק אתה יודע, משהו שאף אחד לא מכיר. ספר לי סיפור שאף אחד לא שמע עליו, סיפור כזה, על החיים. תגיד משהו קטן, עם הרבה משמעות. מילה […]
כשהרוח באה והולכת וכשהגלים שקטים ושהשמיים עוברים וחולפים ולא עוצרים יש את הקסם בשקט שכזה בו הנוף הוא רק מילה קטנה מתוך המון השקיעה חולפת ומגיעה הזריחה הערב כאן ושוב […]
אבא אומר שלדעת משהו באמת זה לדעת לומר אותו לאחר, להעביר הלאה. אימא אומרת שלדעת משהו באמת זה להרגיש, בקמטים הבלתי נראים של הפנים, להאמין בו. אני אומר שלדעת משהו […]
האור הוא חושף אמת פגמים יפים או לא לעיניים אנושיות, הוא קליל הוא צף ומרחף בעיניים של כולנו יש טיפת אמת / אור רב יכול להכאיב לסנוור אבל אני חושבת […]
במושב זוגי באוטובוס הרגשתי כמו ביצת הפתעה או יותר נכון בתוך הכלוב הצהוב חנוקה תחת 3 שכבות עטיפה, ביצה, צהוב מתחת לכל המתוק המפתה תופתעו מהפלסטיק כמו הצהוב של הביצה […]
לא רוצה לדבר לא יכולה להפסיק לשקר רוצה שתראו רוצה שתשמעו תקשיבו לי תביטו בי תתאמצו יותר מה יכולה להגיד ילדה שלא רוצה לדבר קשה לי לבקש קל להתייאש ואיך […]
שום דבר לא אמיתי, כבר אמרתי זאת מחר. אבל אתה לא הקשבת לי, טיפש, ועכשיו זה כבר מאוחר. בגלל זה הסכמתי לשאוף קצת כי מה כבר יכול לקרות? זוהי תהיה […]
