איך תסביר להם את האור? כחול כמו הים ואדום כמו הדם. מהבהב, איך תסביר להם את הקצב? צורח צרחות, לא נותן לשמוע, וליראות. איך תסביר להם שוט? צורב וכואב בגרון, […]
היי .אני רותם. גובה 1.47 משקל 68 מתולתלת,עיניים חומות משעממות. כפי שהבנתם.. אני לא כלכך רזה .. אבל בסדר , אני מודעת לזה . אני עוברת בריונות באופן יום יומי […]
כל לילה לפני השינה מתחנן אני לאלוהים שהלוואי מחר לא אקום שכבר לא אהיה בחיים.. אך אף אחד לא נענה לבקשתי אני עדיין חי לצערי , ולא טוב לי.. לא […]
אני מאכזבת כמו שמים קודרים שלא מורידים גשם. אני מאכזבת כמו השראה שלא מכתיבה שיר. אני מאכזבת כמו סרט טוב עם סוף טיפשי. אני מאכזבת כמו בטריה מלאה שמתרוקנת בשניה. […]
הוא היה שם בין כל המוזיקה והרעש זקן ועלוב. עלו לי דמעות לעיניים הבת שלו העירה לו כמו ילד קטן. החברות שלי רקדו ושרו לקול הצלילים דוחקות בי לעשות גם […]
מהבור צומחים פרחים, יוצרים סולם גם בליבי זורחת השמש, סולם צבעוני נשאר רק לטפס, ולצאת.
הלוואי והיה אפשר לחזור אחורה מנסה להאחז בבדיליי הזיכרונות המוצא היחיד בשבילי אומרים לי תתקדמי תמשיכי הלאה אבל אני כמו טיפשה מתעקשת. הזמן עובר מתקתק בקצב רצחני ואני תקועה עוד […]
עַיָנוֹת תִּקְלֹחְנָה לָעַד וְאֵין אֹֹמֶד לְעָמְקָּן צִמָּאוֹן לִי אֶחָד בָּבוּאָתִי שֶׁתִּשְׁתַּקֵּף בָּן
כשאתה רוצה למות. כשאתה רוצה למות אתה יודע סטטיסטיקות מוזרות: כל 40 שניות משהוא הורג את עצמו, ויש 20 ניסיונות ל1. מעניין מי היה 1 ב40 השניות, האלו. אם אתה […]
לוויה הולכת לי בראש, הם לובשים שחור, מכוסי פנים.. צועדים בשורה, לאט ,לאט לאן הם צועדים, ובשביל מי? לא בשבילי.. הם הרי לא יודעים את שמי, מי אני בשבילם? עוד […]
הימים השקטים, הימים שבהם הידיים עסוקות הימים הרצים, שבהם הלמידה נשכחת הימים טועמים אותו קצב ואותו אדם הימים לוקחים ממך זמן וממצים אותו הסערה מבפנים ודממה מבחוץ, אף לא תזוזה […]
אוי… הפאות שלו וגם הציציות השטרעיימל מסריח מגוויות החצאית כמובן מתחת לברכיים הכל הודות לאבינו שבשמיים! אם ילכו הם יד ביד- אחינועם ואפרים תהיה זו צרה צרורה לשניים הם קבעו […]
ענן שחור, ענן שחור… בא לקראתי, ומכבה את האור אין לאן ללכת, אין לאן לזוז, הכל שחור…עד לאותו רגע בו אפול.
אני תמיד מחכה שמישהו יחזור: הדלת נפתחת, המפתחות מקרקשים, הדלת שלי סגורה, אני צועק שלום. אני מחכה שמישהו יחזור. ההבא. לא. אני תמיד מחכה, סתם.
The truth is sometimes hidden .And it’s our job to get it written ,No matter the cause ,No matter the shame .No matter how hard it is to bear It […]
קמה בכל בוקר , מסוגלת רק לחשוב שלא יאכזבו אותי ולא יהיה לי טוב איך אני נראית ? האם יהיה לי טוב יותר ? זה מה שקורה , "אתה רזה […]
אל תבכי עכשיו ילדה, אימא מחביאה בארון למעלה ברבי חדשה. תיראי: אנשים אוהבים יופי ואת יפה, זה מגניב, לא? אל תבכי, העכבישים שאת מציירת וקוראת להם שמש, והסכינים שאת מציירת […]
יש דברים שאני שוכח והם מתנקמים בי בסופו-של-יום. אבל אותי זכרי אותך הותיר ללא-מתום. בכיתי לך. הרבה יותר מדי אני בתוכי כבר מת, רק זכרך בי חי לך רוב ייסוריי. […]
פה ושם עוד קרקר יבש. בהליכה עייפה, חזרה אל המיטה. אז מה אם עדיין יש אור, הסיוטים שורדים גם ביום. קמה, עוד קרקר יבש.
הלוואי, הלוואי, הלוואי שהיו לי המפתחות לדלתות של הלב. והלוואי גם שהיה לי לב שאוכל לאהוב אותך בעזרתו. הלוואי, הלוואי, הלוואי שהייתי יודע איך לומר לך את זאת במילים שנונות […]
אז, מה קרה לך? שאל. מה זאת אומרת? עניתי בתהייה. את חווית כאב התכווצתי הרבה הרבה כאב. איך אתה… כאב, הוא מה שהופך אנשים למצחיקים ואת יקירתי מצחיקה.
"עד מתי היא נשארת?" מאת : גיל שבת אל תפילי את המילים, אל תמחקי את השירים שאת אוהבת הם פה לידך באופן זמני על המדף, בפינת חדרי כי הזמניות היא […]
זוכרת את כל הסיפורים? חלק, תמיד אמרת שחלמתי, אבל זו היית את ששכחת. זוכרת את כל הסיפורים? המצחיקים. את מדוזה והבובות בלילות, איך המצאנו עולמות. זוכרת את כל הסיפורים? הצרחות. […]
המפלט השפוי מן השכול והדווי עט דיו יודע ללכלך כשם שיודע לנקות כל מילות צהלה תשכונה, הלוואי יש שמש זורחת בכל הבריות מכאובים ידעתי עד כלות הימים ובתומם ידעתי גם […]
