סכין חד
מתעוררת לעולם טיפה יותר מוזר
לעולם שהאתמול ממזמן הוא כבר מחר
נזכרת בך, נועץ סכין חד עמוק
נזכרת בי אומרת, 'לא אוותר ולא אשתוק'
העולם הזה כולא אותי בין שני קירות
אם לא בגדת בי, יכלו להיות לי מותרות.
למה הסכין נעוץ כל כך עמוק?
למה הטעם של האהבה כבר לא כל כך מתוק.
מתי נהיה סוף סוף משוחררים?
מדוע החיים נהיו כל כך אפרוריים?
למה עולמי התפרק כשעזבת?
למה נשכחו הימים שאותי כל כך אהבת?
זוכרת את היום שאחריו לא שבת
זוכרת את היום, שאותי כבר לא אהבת.
נשכחו כבר הימים שהיינו זוג יונים.
במשחקי האהבה היינו משחקים.
והעולם הזה, לאט לאט, הוא מתפרק
והעולם הזה, היום הוא כבר שותק.
פעם אחרונה, זה נקרא פרידה
לפתע השתיקה, נהיית כה נחמדה.
תגובות (6)
ייפפההה
תודה רבה♥
מאוד אהבתי!
זה סגנון כתיבה מופשט ומסתורי שמאוד מוצא חן בעייני! פשוט מקסים.
דירגתי 5
חריזה מעולה, והמסר מועבר בצורה מחלחלת. הרגש נוגע, הקריאה זורמת. יפה מאוד!
לעזאזל, איך עשית את זה? ועוד כל כך מהר.
אומנם אנחנו מתחרות, אבל יהיה צבוע מצידי לא להגיד לך שזה מדהים. אז זה מדהים.
קטניס אוורדין, סוף.
תודה רבה לכולם, משמח מאוד♥ וה-מ-ו-ן הצלחה בתחרות כמובן!