סיפורי עם

6 תגובות בפרק האחרון? ריגשתם אותי :') ————פרק 21:ניקיתי את האבק עם המטאטא. האבק היה בצבע זהב. ליד האבק היה את החרב. החרב הזהובה של מריה. לא היה לי מושג […]

מאסי סיפרה לי מהקרה לה, ואני גיליתי לה על איך שאמי מתה כשעזבתי, והואשמתי ברצח. "זה בטח האבא הארור הזה!" סיננה מאסי. ג'ים זקף את אוזניו, ונעצר במקומו. גירדתי לו […]

שלום:)———-מיד התחמקתי מידיה. הבטתי בציפורניה למשך זמן. הם פשוט הפנטו אותי. קמתי מהמיטה במהירות.הלכתי לסלון, לא יכולתי לראות אותה יותר. נרדמתי על הספה, כשאף אחד לא בסלון.היה חושך מפחיד, שגרם […]

שיר מספר 1: פרסי ג'קסוןפרסי ג'קסון הוא בחור מיוחדקצת דביל, אבל נחמדמפלצות הוא מרסקאת האויבים הוא מפרקבחץ וקשת קצת מפקפקועם תאליה הוא מסתרקעם ניקו הוא משחקואת ארס הוא מתעב שיר […]

~טליה~ "והייתה סיבה נוספת לבואכם לכאן."אמרה הנורנה "באתם גם לבקש עזרה ביצירת נשק". שלוש הנורנות פנו לפתע אל תאודרד ואמרו "מאחר והנשק יהיה שלך, אתה תיאלץ לשלם את המחיר". תאודרד […]

-פרק 5- ניקו-שינה הייתה התרופה הטובה ביותר, נכון? לא נכון.לאחר המאבק נגד נסי, ליאו ניסתה לכווץ את אתנה פרטנוס, ובאופן מפתיע, הוא הצליח. עכשיו, הפסל הענק נראה יותר כמו דמות […]

פרק 4- פרסי(הם מצאו מכונית בטרטרוס. אל תשאלו למה או איך) מי ידע שיש לך קליטת רדיו בטרטרוס?פרסי לחץ על כפתורים בלוח של המכונית ולחץ על לחצן ההפעלה ברדיו בטעות. […]

-פרק 3: ג'ייסון-הוא היה מותש. עייף לחלוטין. גופו כאב מהמאבק נגד ענקים התאומים, והוא עדיין לא יכול היה להאמין שפרסי אנבת' ונעלמו. הוא היה צריך לעשות יותר כדי להציל אותם. […]

-פרק 2: ניקו-ניקו הרגיש כאילו זה היה שבוע השנאה כלפיו. בשבוע שעבר או לפני שבועיים (ניקו איבד את תחושת הזמן), שהוא עונה ונשלל מהצרכים הבסיסים ביותר, כולל חמצן. הענקים שהתייחסו […]

-פרק 1-כל זמן שאנחנו ביחד…הם היו ביחד, אבל לכמה זמן?, פרסי לא ידעהיד החופשית של פרסי הייתה תלויה באוויר, בעוד ידו השניה החזיקה את היד המזיע של אנבת'. העולם מסביבו […]

המילים מולבשות על השיר 'הפיג'מות חוזרים'-הגרסה המקוריית-שוב זה קורה, שוברים ת'כלים, בסך הכול רצינו לשטוף את הכללים. שוב זה קורה, עדיין גרועים, סך הכול ביקשנו פריים טיים, ערוץ הילדים. שוב […]

-הגרסה המקורית-רק אותך אוהב, אתה שומע? ואין לי אף אחדשבליבי כך נוגע. תוריד את המעיל מהקולב. תלבש אותו ובוא נצא עכשיו, בוא נצא אל העולם, נכבוש אותו ביחד, רק אותך […]

"אם כך, זה הכיוון," אמר אריק והצביע על מפת ארצות הברית לעבר סן פרנסיסקו."קצת רחוק," מלמלתי."אבל אין מה לעשות," אמר אריק.לילי כבר התעוררה, אבל עדיין הייתה עטופה בז'קט החום של […]

התחנה המרכזית של מנהטן. עד כאן הכל טוב ויפה.אבל בהתחשב בעובדה שאף אחד מאיתנו מעולם לא היה במנהטן בעבר, ובהתחשב בזה שלא ידענו לאן להתקדם – נתקענו. ישבנו על ספסל […]

אני הלכתי ביער, דרוכה ומוכנה. אתם מבינים, כשאת בת האדס, את לא יודעת מי יכול לתקוף אותך. כי, כשאת מחפש איזה מחנה, ואת הבת של האל הכי השנוא, את לא […]

אני שונא אופרות, הבהרתי זאת רבות בפני חברי ובפני המורים שלי, הבהרתי זאת אלפי פעמים לפני היציאה שלנו, אך הקיסר לא היה מוכן להקשיב, וכך עמדנו ג'ף, אינגווה ואנוכי עמדנו […]

~תאודרד~ נכנסנו לחדר המועצה. הבטתי בו ולא האמנתי למראה עיניי. ציפיתי לזהב וכסף ואולי כמה יהלומים, אבל המקום היה עשוי כולו מיהלום אחד, שהחליף צבעים כל הזמן. טוב רובו החליף […]

פרק 19:נסענו במונית המפורסמת של סונוס. המונית שלו היא הכי פופולארית בעיר. כולם עצרו אותנו בבקשה לנסוע יחד איתו. כשמריה כיוונה עליהם את החרב המשופדת, הם כבר לא רצו כל […]

קשה לי להגדיר את היצור שנסע בשבילנו ברכב אל מרכז ניו-יורק. נתחיל מזה שהוא היה בעל מראה ספורטיבי ובלונדיני. היו לו גם עיניים כחולות. נשמע כמו משהו נורמאלי, נכון? אז […]

בבוקר קמתי מוקדם. כלומר – ממש מוקדם, בחוץ עוד רק התחיל להתבהר.התארגנתי במהירות ודחפתי לתיק קטן וכתום של המחנה כל מה שחשבתי שאני אצטרך: גרביים, בגדים, משחת ומברשת השיניים שלי, […]

סליחה שזה קצר. אולי מחר לא אעלה, לא בטוח.—————————פרק 18:"למה?" אימי שאלה בתמימות."כי יש לי הרגשה.""הרגשות לא תמיד נכונות. תבדקי, לא יקרה כלום.""את בטוחה?" שאלתי."כן." היא אמרה."טוב, אני הולכת, להתראות […]

~טליה~ הבית היה ענק. היו בו 25 חדרים וכל אחד מהם היה מקושט בזהב ובכסף."כאן אני אמורה לגור?" שאלתי את הואלקיריה. "את, תאודרד והמלווה השני, כן" ענתה הואלקיריה. בזמן שסיירנו […]

פרק 17:עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק. חשבתי על זה שעכשיו אני מוגנת, שיש לי חרב בכיס, הרמס שומר עליי מלמעלה. לא נשכח על איך שמינה שפכה עליי את כל האבקה, […]

גון התעורר, וסבך קרומים עטף את עיניו. ערפל כבד טשטש את מחשבותיו, ויער שיבולים צפוף חצץ בינו ובין העולם. הוא היה כתינוק ברחם.- מוגן ושמור וכלוא.גון פיהק, התמתח, וחייך כפי […]

~תאודרד~ אז מתברר שאבא שלי הוא אל. אתם בטח חושבים שזה נהדר. אז זהו שאני לא. שלא תבינו לא נכון אני לא שונא את האלים. הבעיה שלי היא לא שאבא […]

לקחתי את הרובה, כיוונתי אותו על לבי."להתראות עולם…" לחשתי מילים אחרונות. לפתע הרגשתי יד נוגעת בליבי. הרמתי את מבטי.בן אדם נועל סנדלים בעל כנפיים, חובש כובע בעל כנף ומחזיק במטה […]

סליחה שזה קצר. היום יהיה פרק בונוס, אבל בתנאי שתגיבו ;)——–"מילים אחרונות?" שאלתי שוב.האנשים שתקו במבוכה."תסתכלו עליי!" התנהגתי בקשיחות. האנשים הרימו את מבטיהם. "תעזבו אותי בשקט, שמעתם?!" אמרתי והידקתי את […]

"אני חושב שאולי נאבדתי", אמר לבסוף גון, לאחר שנים ארוכות ומתישות של נדודים.היה זה יום קיץ בהיר. רוח נעימה נשבה בשערו המדובלל, והפיגה את החום הכבד. גון הסתכל סביבו, וניסה […]

הפעם לא קצר.. הא?———–פרק 14:"סליחה, מה?" שאלתי וניסיתי לא להאמין לו."מה ששמעת." הוא אמר באדישות והמשיך ללכת. "מה את כל כך מופתעת?" "ברור שאהיה מופתעת! ההורים שלי אימצו אותי ואני […]

~טליה~ ראש העיר רתח. הוא לא היה יכול להרוג צאצא אלים, כי זה יגרום למלחמה עם אסגרד. יותר מזה, כשתאודרד יזכה לתואר גיבור, הוא יוכל לפקד על ראש העיר. אבל […]