ניק הרגיש שהוא רוצה למות. המורה להיסטוריה משעממת כל כך והוא כבר רוצה להגיע הביתה. הוא התחיל לספור את הדקות. שמונה עשרה דקות מאז תחילת השיעור. שמונה עשרה דקות שנמשכות […]
פרולוג: הוא נשען על מעקה מרפסתו והביט לעבר חוף הים. אש עוד בערה במחנה שהוקם לאורך קו המים. הוא נשם עמוקות והתענג על ריח המוות שטיפס בנחיריו. בידו החזיק כוס […]
~נקודת המבט של סאקורה ~ " היי ילדה את בסדר?! " מישהו שאל בפאניקה פקחתי את עיניי וראיתי אותו את זה שאני מאוהבת בו עיניי התרחבו " סאסקה נראה שהבהלת […]
המוות היה קרוב, קרוב מאוד. קובו היה פצוע בכתף במצב קשה מאוד, הייתה לו כוויה קשה בלחי השמאלית וכנראה שבר ברגל ימין . למרות הקושי קובו לא ויתר. לא, לא […]
טריסטיאן פשוט לא האמין שזה קורה. זה כבר לא היה הסיוט הכי נורא שלו, הו לא, זה היה דבר גרוע בהרבה. תחילה, לאחר שאדוארד נשלח לארמון, טריסטיאן ציפה בקוצר רוח […]
אוף איזו טיפשה הייתי, על מה חשבתי אתמול, למה התקרבתי אליו ככה, אני הולכת מהר בלי לשים לב כל כך לאן אני הולכת, (צפצוף משאית), מישהו תופס בידי בחוזקה ומושך […]
חם לי, משהו בוער בפני, אני פוקחת את העיניים, כל החדר שלי עולה בלהבות, האש צורבת בפני, אני קופצת מהמיטה לכיוון הדלת, "נוי!!, גאי!!, אדם!!!!, מישהו איפה אתם?!!", אני לא […]
רוח סערה פרצה , רוח חזקה נשבה . באותו הרגע , נפתחו האגדות ומתוכן יצאו נסיכות דיסני עליהם גדלו הילדים לממד אחר ושונה ממה שהן היו רגילות להכיר . רפונזל […]
פרק 6: הפריצה לא עבר הרבה זמן עד שקאי ואני החלטנו לפנות למכשף הראשי של פארקס, ג'רמי וון, שאולי יעזור לנו להבין מה קרה או שישתמש בקסמים ובכשפים שלו בכדי […]
אנחנו עומדים ליד ביתה של " אמא " שלי הוא דופק בדלת " רגע " נשמע קולה של " אמא " שלי הדלת נפתחה " במה אוכל לעזור " היא […]
פרק 5: זיכרונות שרופים זה היה עוד אחד מהימים שהשמש האירה ביופי מעל המכון המרכזי, שממוקם בניו יורק. אף אחד, וגם לא ריי, שהיום יום-הולדתה החמש-עשרה, לא האמין שביום כזה […]
הוא התיישב על מיטתי והביט בי. הדבר לא היה מעצבן אותי אלולא היה מביט בי בחיוך משועשע. "מאחר ופרצת לביתי, אתה צריך לפצות אותי" אמרתי. "מעולם לא שמעתי על חוק […]
שמש זרחה בים האינסופי והתכול שמעל, עננים בצורות שונות חלפו וזרמו בכיוון הרוח. הציפורים טיילו ברחבי השמיים ואנשים באים והולכים על הארץ. הדשא, העצים, הפרחים והצמחים השונים נעו ורקדו לפי […]
ריין הרגישה את הקרקע נשמטת מתחת לרגליה. היא נפלה ונפלה ונפלה, כל הצלילים הפכו לזמזום אחיד והתמונות איבדו את משמעותן. היא ידעה שהגוף שלה זז, שהיא פועלת על פי הפקודות […]
" טוב יש לך רעיון לתוכנית " שאלתי " לא " הוא אמר מאוכזב מעצמו " למה אתה חושב ששאלתי אותך ? " " אממ.. אני חושב שיש לי רעיון […]
אני לבד כולם מנדים אותי מישהו אוחז בפי אני מתנגדת הוא מכה אותי ואני מתעלפת עיניי עצומות הוא מרים אותי על כיסא ומחזיק אותי הוא תולה משהו על צאוורי אני […]
הבטתי בראי וחייכתי חיוך רחב, ״בוקר טוב ג׳יין" אמרתי לבבואה מולי. היא החזירה לי חיוך קורן משלה, ״היום זה היום. היום את הולכת לסיים את ההכשרה שלך״. צחקקתי והסתובבתי בחדר […]
שחייה לילית, אהבתו הגדולה של אדם. הוא היה נער בודד, בלי ידידים קרובים, שחיין מצויין, שחום וגבוה. מצפונו נקי, וידיו נטולות חרטות. החוף אותו הוא העריץ היה מבודד. חול לבן, […]
~ נקודת מבט כללית ~ אי שם בגן עדן יש מלאכית מתחילה, שמה הוא סאקורה. היא יושבת ליד גבול בין השמיים לארץ וצופה בבן אנוש עם שער שחור עיניים שחורות […]
פרק 4: ברית דמים אוגוסט יצא מבית ספרו כשהוא הולך בקו ישר על המדרכה, חוזר חזרה לביתו בדרך הארוכה. מזכירת בית הספר הודיעה מוקדם יותר באותו יום שהאוטובוס חזרה לבתים, […]
(אביעד) יום למחרת האוטובוס של בית הספר נסע לכיוון דרום בחזרה לבית ספר שלנו שנמצא בפתח תקווה. אני רק ישבתי במושב שלי ליד עומר וחשבתי על החיזיון שראיתי. השריון של […]
(אביעד) "זה לא נשמע טוב" אמרתי לזואי כשהלכנו לאורך הכביש בחזרה למחנה של הבית ספר."כאילו הנבואה. השורה האחרונה"."ככה חשבתי" אמרה זואי."בכל מקרה מה זה המסדר הלבן?" שאלתי."זה השם שלנו. מסדר […]
(אביעד) הפרמידה הייתה המבנה המרהיב ביותר שראיתי בחיי. היא הייתה מעוצבת בסגנון יווני עם פסלים בדמות מלאכים. מהמעגל שעליו עמדנו אני וזואי התמשכו קווים זהובים אל דלת זהב ענקית. הדלת […]
פרק 3: שקרים וריבים "זה כמו לחפש מחט בערימת שחט," מלמל קאי כשהוא מעביר את האצבע שלו על הספרים הרבים שעמדו זה ליד זה בארונות הגדולים והגבוהים. הוא היה בספרייה […]
פרק 2: המאפייה שסיבכה אותי אני מודה, אני לא מקשיבה כל כך לאנשים שמטילים עליי משימות. אני בקושי הקשבתי להורים שלי כשהייתי קטנה יותר ואני לא הקשבתי לקאי שאמר לי […]
" טוב איך נחזיר אלינו את המכשיר " " אני צריך לחשוב על משהו אבל קודם כל כדאי שנחזיר אותך הביתה מאיפה את ? " " לונדון " הוא חייך […]
פרק 1: נשמות אבודות "קדימה, ריי, זה לא כזה נורא." קאי אמר כשהוא לא מרפה מכוס הקפה שלו. הלכנו שנינו ברחובות פארקס, זה השעה ביום שאנחנו צריכים לעשות בעיירה כולה […]
החושך הכבד כיסה את כל היער הלילה, עד לרמה שאדם רגיל לא היה יכול לראות דבר ללא פנס או מקור אור כלשהו. האוויר נהיה יותר קר ככל שהחורף הזדרז לבוא, […]
פיטר לא ישן בלילה ההוא. הוא ישב במשרד האפל, כשרק היין והזיכרון אירחו לו לחברה. הוא הקציב לעצמו שלוש כוסות. לא יותר. הוא צריך לשלוט בעצמו, אסור שהוא יהיה מעורפל […]
ייללות קטנות, ככה זה התחיל. בהתחלה היא חשבה שהגור הקטן בסך הכל בוכה מתוך שינה שוב, כמו שקרה כבר הרבה פעמים לפני, אבל לאט לאט הייללות נהיו יותר קולניות ועוצמתיות, […]
