הדבר הראשון שתקף אותי כשעיניי נפקחו היה כאב הראש הבלתי נסבל. נדמה כאילו מישהו ממש דוקר את ראשי בסכין שוב ושוב, ואז הולם עליו בפטיש רק כדי לגמור את העבודה. […]
"אנחנו חייבות לחזור לשם!" התעקשתי. היינו רחוקות כבר כמה קילומטרים מהמקום שממנו הנער – שלא ידעתי את שמו, אבל הוא ידע את שמותינו – קפץ. לא ידעתי אם הוא שרד […]
רצתי. כך לפחות זה התחיל, או בעצם כמעט נגמר. מגפיי השמיעו קול קצבי מהיר על מדרגות החירום בעודי יורדת מטה במהירות. נשימותיי היו כבדות, וריאותיי שיוועו למנוחה, אך לא יכולתי […]
#לוריין# כאשר דיממה לוריין, ואיש לא בא לעזור לה, ידעה שזה הסוף. חייה לא היו ארוכים, אך רובם היו נהדרים. היא גדלה לצדו של האח הטוב בעולם: ניקולס, שדאג לה […]
גלימתו השחורה התלכלכה מעט כשנכנס אל שדה החיטה, שיער אדום כלהבה הציץ מקצוות כובע הקסקט שהיה על ראשו. הוא רכן מעט כשהבחין בדבר מה שהיה על הרצפה, "הוא היה כאן," […]
קופידון המכונה בפי מכריו " קופ" יורה חץ לעבר נערה ששמה אנה , שחושבת שאין דבר כזה " אהבה". היא רגילה שהכול מגיע אליה כמובן מאליו. היא ילדה שמקטנותה הייתה […]
אי-שם בחטיבת גבעתי שירת חייל צעיר, ציון אנליי. באותם ימים פלוגתו ישבה על גבול ישראל-לבנון, בצפון הארץ, על גדות הירדן. ציון שבעברו היה נער עב כרס ראה חשיבות עליונה בשמירה […]
הוא מדבר איתי שהוא לא יכול יותר, שנמאס לו ממני, שאני לא עושה לו את זה. מה אתה רוצה, אני אומרת לו, אני תמיד מפנקת אותך, מבשלת לך, מאכילה אותך, […]
חיוך מרושע עלה על פניו של ג'סי. "לא תוכל להרוג אותי אם אתה כבר מת"… *** "מהרו!" לחש אליהם מנהיגם. חיש מהר קיפצו האחרים מעבר לחומה. איש עוד לא גילה. […]
יומיים עברו מאז השיחה של אביעד עם זואי. הוא הקפיד להתאמן בכל רגע שיכל בלעשות קסם בלי הטבעת ונראה שזה יותר קל לו מאשר עם זה. הוא אפילו הצליח לזמן […]
אף אדם לא מושלם, ידע הכנר. זו היתה המחשבה הקבועה שלו בכל פעם שניגן. מדוע, הוא לא ידע לומר. הכנר הניף את הקשת באוויר, לאט ובעדינות. ספק אם אדם אשר […]
אחרי שאביעד גרם להשמדתה של הטבעת שלו הוא הרגיש יותר חזק משהיה עם הטבעת. אחרי שהמסוק נחת בחזרה בבסיס הסודי של "שר"ף" נאבין לקח את אביעד לשיחה. "טוב עשית שם" […]
#אווריה# האוקיינוס היה שקט. כך היה גם הלילה. רחש הגלים הרגיע את אווריה, הנזירה שישבה בנחת על החול. היא כמעת הגיעה לנקודת רגיעה, כאשר לפתע האוקיינוס זעק בכאב. אווריה הרגישה […]
" זהבה , זהבה!" קול מוכר ניער אותי ממחשבותיי . בכלל לא שמתי לב שנרדמתי פה. ולפי אור השמש שנכנס לתוך החדר. הבנתי שהבוקר הגיע. אימא המשיכה לנער אותי , […]
זהבה כבר לא ילדה קטנה והיא חוגגת חמש עשרה. אחרי מפגש לא צפוי עם האגדה הידועה " זהבה ושלושת הדובים". היא נכנסת עמוק לתוכה. יום אחד אחרי טיול בוקר לבדה […]
#תיאודור# הדרקון היה זה שהציל אותו. תיאודור היה בטוח שהיה זה דרקון, שתפס אותו ונשא אותו אל- על. עיניו היו עצומות, אך שמע קולות. האם הוא עדיין חי? עיניו נפקחו […]
שרפים לא בוכים בדרך כלל, אבל לופין מצא את עצמו עם עיניים לחות בפעם הראשונה שהרג בן אנוש. כל אלפי השנים שחי בהן, לא הזיל דמעה ולו פעם אחת. אבל […]
#קלרה# הארנבת הייתה מוזרה למראה. אוזניה היו מעגולות, דבר שלא היה נפוץ בקרב ארנבות וארנבים, עין אחת שלה, קיבלה צבע כחול בהיר, כאבני ספיר, ועינה השנייה הייתה בצבע האזמרגד. קלרה […]
#תיאודור# הוא הובל בשרשראות בפני הורמאן. המלך האכזרי שכבש את הוטריקליס, שרצח את המלך והמלכה הטובים בלי בושה. היכן בתי? שאל תיאודור במוחו. היכן בני? אכזבתי אותם. הייתי אמור לשמור […]
"ספר זה נכתב על ידי נווד איש פשוט חסר כוח: כזה הייתי וכזה תמיד אהיה: אך בנדיבותם הגדולה המצלק והמצולק בחרו אותי להביא לעולם את דבריהם: זהו אינו ספרו של […]
#לוריין# רק כשלא ראתה יותר את ניקולס, מכיוון שהתרחקה מדי, הבינה שהיא עזבה את אחיה, בפעם הראשונה בחייה. היא נשבעה לשמור עליו מכל פגע, והיא אהבה אותו יותר מכל! איך […]
#פתח – דבר# "אנו נמצאים כעת בעידן חדש." אמר הגבר לחבורתו. האם היה בוקר? או שאולי היה זה לילה? זה לא היה לו משנה כלל וכלל. הם חיו במערה כבר […]
לאחר שהמנהל סיים את השיחה והוא הבחין שאביטל הייתה נסערת מכך שגבריאל יצא מהמשרד עצוב אחרי שהתבשר שהוא כבר לא יעבוד עם אביטל. אביטל יצאה מהמשרד כי היא הרגישה שהיא […]
יונתן בן השלושים ושמונה , מנסה לבנות מכונת זמן כדי לתקן דברים לא טובים שעשה לחברי כיתתו בתיכון. הוא מסתבך עם חבר שבעבר עשה עליו חרם ולומד עליו ועל חבריו […]
שלושת המלאכים עקבו אחריהם ונכנסו אחריהם למעלית. אביטל בכלל לא הבחינה בהם , גבריאל עקב אחר מבטיה והבין מזה שהיא עדיין מטורדת. " מה קורה לך? למה את עצובה כל […]
אביטל התנתקה מגבריאל וחייכה אליו חיוך נבוך. גבריאל גנב ממנה נשיקה נוספת. הם התקדמו לעבר המכונית וגבריאל נסע משם למשרד. " בוא נשים קצת מוזיקה שלא יהיה משעמם לנו בדרך." […]
ישבתי שם מול לוח השח מת משחק במשחק שלו. במשחק חיים ומוות. אסור לי להפסיד יותר נכון אני לא יכול להפסיד לו בשום צורה. אם אני אפסיד… לא! לא. אני […]
כאשר בלתזאר נגרר אל הגרדום, הסוף החל. האדמה האפירה, השמים האדימו, והאפר ירד בכמויות מהרקיע, והדמויות מתפתחות כל אחת במסעה שלה: -ניקולס ולוריין פנו כל אחד לדרכו שלו- ניקולס הלך […]
#ניקולס# הצינוק היה שקט. דממת מוות אפפה אותו ואת אחותו. "משעמם פה." אמרה לוריין. "זה צינוק. זה אמור להיות משעמם." אמר ניקולס. -"אני רעבה. לא אמורים להביא לנו אוכל?" שאלה […]
#ג'ון# היכן הוא נמצא? לא השלג כיסה את האדמה, וזה היה מוזר, כי זכר שמעולם לא עזב את קורוות'ר, הממלכה שבה החורף שוכן תמיד.. אביב היה. השמש האירה על הגנים […]
