בס"ד מהפרק הקודם:"גם אבא שלי" אמרה אור לאחר שתיקה ארוכה, "מה?" שאל אלעד,"מת" אמרה אור ונדמה היה שהיא עומדת לבכות, ואלעד התקרב אליה,"זה כנראה מכנה משותף בינינו" אמר אלעד והחזיק […]
השמש עלתה ואני כבר הייתי בחצי דרכי ל"אולם החותם". ראיתי עוד כמה ילדים מתאספים סביב האולם ,גם הם כרגע הגיעו לגיל 16 "ציידים צעירים" הם מהשבט שלי רק שלהם יש […]
"את ציידת"זוהי מציאות גורלי ותפקידי היחיד בעיניהם.אני ציידת.כמובן שבתור ציידת אני חייבת למלא את כול החוקים החלים על ציידים:לצייד\ת אסור לפתח כשרים בעולם שמעברלצייד\ת אסור לכבל דעה היכולה להוביל לבגידה […]
חשבתם פעם מה היה קורה אילו כל הדברים בסרטים האמריקאיים היו מתרחשים? אז אני כותב עכשיו סיפור שבו בכל פרק משהו אחר מהסרטים מתקיים על החיים האישיים שלי, וכביכול משנה […]
ניקולס ואני יצאנו מהאוהל וראינו שכל הרחבה שמסביב לאוהל הוצפה בכל מיני דברים שקשורים לאימונים שלנו. היו שם מטרות וחץ וקשת, חברות, פגיונות ואפילו חכות דגים (מה אני אעשה עם […]
"בוא " לחשה ליאה לטום בשקט , הם יצאו לגינה מאחורי ביתה ,והתיישבו על ספסל נדנדה . "עכשיו תספר לי מה הכיוון שלה " , טום הבין שהיא רוצה לדעת […]
היה זה בוקר קיצי רגיל כהרבה בקרים שלפניו ואחריו ובכל זות היה זה גם בוקר מיוחד במינו, שייזכר עוד שנים רבות… אבל אז כשרציתי לבדוק מה מזג האוויר, פתחתי את […]
בס"ד מהפרק הקודם:בדרך מורן נתקעה במישהו בדרך ונפלה,"תיזהר" אמרה מורן בכעס וקמה בעצבים היא התבוננה מקרוב בעיניו וטבעה בהם,הלב שלה החל לדפוק במהירות, וידיה הזיעו, היא התבוננה באותו נער, שהיה […]
"זה קשקוש! " הייתה אומרת קליאו בכל פעם שסיפרו לה על מכשפות, ערפדים, אנשי זאב, ופיות. אבל הכי כעסה כשהיו מספרים לה על הסיכה הקסומה של בית משפחת וונפיסיה. *קליאו […]
מןוקדש לכל חברי באתר סיפורים – ♥♥♥ מודה לאל עליון יום יום שעה שעה ערב טוב ומברוך יקר שלי תודה מעמק לבי ונבכי נשמתי אל כל מה עושה למעני אין […]
חלומות מתגשמים לעיתים חלומות מתגשמים לפעמים אפילו זוכים בפרסים לפעמים אריאלה מתקשרת אותה אריאלה שכולנו מבקשים שתתקשר אלינו פעם בחיים שלום מדברים ממפעל הפיס שמי אריאלה שלום אריאלה אני עונה […]
פקחתי את עיני והסתכלתי על תקרת האוהל. היא הייתה למעשה בד חום, שבמבטו מקרוב נראה כמו עור של חיה, שנמתח למעלה והשאיר חור בקצה- בדיוק באמצע האוהל, מעל מדורה, ונתן […]
בס"ד מהפרק הקודם:"יש לך תוכנית?" שאל אותו חברו,שלום חייך חיוך מרושע קטן ואמר "כן, יש לי רעיון, עומר אומנם יצא למשימה הזאת ואם יצליח בהיהפוך למנהיג", שלום עצר במקומו והתבונן […]
לפני יותר מאלף שנים אלפיות, שזה בערך לפני עידן שלם, בסוף עידן הטכנולוגי [של האדם הקדמון] מלך האלפים פרסם נבואה בכל העם שלו, נבואה שגדול הנביאים שלו ניבא בדיוק יום […]
פרולוג – 11 שנים קודם:האב הביט בבנו הצעיר. הוא ישב בידיו של האב, בפתח חדרה של אימו בבית החולים. "פאפא, מתי אמא תצא מהחדר בבית החולים?" שאל הילד הקטן בן […]
"אם אתם רוצים לחזור הביתה, אתם צריכים להילחם בהורמיון." אמרה לין. התחלתי לצחוק, וגם ניקולס לא נשאר אדיש."את.. רוצה… שניקולס.. ואני… נילחם..?" שאלתי בין צחוק לצחוק."כן. מה כל כך מצחיק?" […]
הייתי מדוכדכת כל היום.ג'רדי בוודאי מת.לבשתי שחורים כביום אבל, כי כזה יום זה היה.נסענו משם באותו היום, לא רציתי להישאר שם, זה גרם לי להרגיש קטנה וחלשה.רציתי לעזוב הכל ולחזור […]
אריאל אריאל התעוררה בפיהןק גדול,אז היום הזה בכל זאת הגיעה חשבה לעצמה…היום היה יום האזכרה השנתי של אמא של אריאל,את׳נה.אריאל שונאת את היום הזה בגלל שאף פעם לא סיפרו לה […]
אדון קורדינגייל בנה לנו חומת הגנה מפני הגשם.אני שכבתי על רצפת הכרכרה, הייתי תשושה יותר מאי פעם, הרגשתי שאני צריכה את ג'רדי לצידי, מתחילת המסע הוא היה לידי כל רגע, […]
כשנינה הגיעה יום למחרת לאקדמיה, ניית'ן שלך לעברה חיוך של ניצחון, ונינה הרגישה כאילו האגרוף שלו נותן לה מכה בבטן. וזה כואב יותר מכל אגרוף אחר. היא הפנתה אליו חיוך […]
תודה לך בורא עולםתודה שאתה כזה חכםחכמתך מעפילה לשחקיםחכמתך בונה חיים יפיםאני מאד מאד לך מודהעל כל הטוב על השמחהשאתה לי נותן ללא הפוגה אנא אהובי שלי אל תעזבני לעולם […]
עבר כמעט חודש מאז שאנאבל הגיעה ליישוב. אנאבל למדה להתרגל למקום ואף התחברה לשרה , הן הפכו חברות, אוכלות יחד מדברות יחד מסתובבות ביחד. שרה הבטיחה שמיד כשאנאבל תוריד את […]
"יש לנו אורחים לא רצויים." אמרה לין."מה זאת אומרת?" שאלתי וקמתי מן הכסא."זה אומר שאנשים מהמחנה של הורמיון הגיעו." אמר לוק ובמצחו נחרשו קמטים של דאגה."מי זה הורמיון?" שאל ניקולס."נסביר […]
בס"ד מהפרק הקודם:"לאן את הולכת?" שאל יניב"לשירותים, תירגע אני לא בורחת לך" ענתה כשחיוך קטן על פניה והיא התקדמה ולעבר השירותים,כאשר התרחקה מיכל מחברותיה ויניב היא החלה לרוץ לכיוון השירותים, […]
"אוקיי. אוכל? יש. בגדים? יש. מקום בכרכרה?…. בקושי" אמרתי תוך כדי נסיון כושל להידחס בכרכרה שבה נסענו למארינדיאה. אדון קורדינגייל ישב מקדימה והוביל את הסוסים. "קטרינה, כשנגיע למארינדיאה, ואת תיהיי […]
"הנמך את קולך!" נשמעה לחישתו הרועמת של גבה הקומה, שניסה, שלא כדרך הטבע, לתחוב את עצמו לפינה בין הקיר לבין ארגז לאחסון דגים, פינה שהייתה קטנה עליו בכמה מידות. "אפילו […]
עמדתי שם. פשוט עמדתי. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות. כל רגע השומרים הולכים להגיע, ולקחת אותי איתם. נראה היה שמנהלי העיר עלו על הטעות הקודמת שהם עשו לפני חצי […]
או אמ ג'י!מה קורה פה,לעזאזל?!אני ואלי הרגשנו חיבור בלתי נשלט לאישה הזאת."סליחה,איך קוראים לך?"שאלתי בקול רועד."א..אמ..אמנדה.."מילמלה."את..את.. מוכרת לי.."נכנסה אלי לשיחה."אמה..אמה..אני..את..אני….היא.."גאד…לא היה לי מה להגיד"אפשר לראות את התליון של כל אחת […]
" המתנה שלי?!" אמרה נינה, כעס התגנב לקולה. "אהא…" הינהן במבוכה וגירד שוב מאחורי אוזנו. נינה הרגישה שהיא מאדימה, וראשה העטור תלתלים זהובים הולך לעוף על לאוריאון שבשמיים, והוא ישחק […]
נינה הילכה ברחבי היער, מסתכל סביב, נהנית מהשלווה עד שהיא שומעת "זוזי!" ופגיון נורה לעברה, במהירות הבזק נינה לקחה את חרבה המיוחדת, חרב פרשים מעוקלת, בעלת עיטורים בשפה שלה, באלפית. […]
