דנגאוס פיטרול ישב על כיסא הריחוף הירוק שלו ,מחכה להרוג את האסיר שנמלט בלי היסוס מתאו. שערו השחור היה מסורק לאחור. על עינו השמאלית הייתה רטייה ועל עינו הימנית היה […]
הבסיס הקרין אורות לחשכה מסביב, מותח את הגבולות שלו באצבעות מאשימות כלפי השמים. הגופות הפזורות לאורך המבנים שלחו את מבטם באטימות לכל כיוון אפשרי. הכאוס שרר פה הלילה נותן את […]
יש לי הודעה קטנה: בקרוב אפרסם את "חמשת הממלכות -הנפילה" ויכול להיות ששני הסיפורים היו במקביל ,מי שמעוניין שיגיד לי ,אם היו לפחות שניים אכתוב את הפרולוג. ועכשיו לפרק… בזמן […]
נאנו ברח אל החשכה שעטפה את מגדל השמירה, בעולם פרה-מודרני כל בוט הוא ישות עצמאית, חושבת בצורה לוגית. למעשה הכל התחיל בחוק קינגרסטון, חצי פילוסוף עתיד שקבע כי 'רובוט יעשה […]
לילה שקט במעברים החמים בגהינום. ככה קוראים למקום הזה אמצע המדבר ועמדת שמירה יחידה עשויה מפח ירוק. האבטחה רופפת היום חייל אחד יושב שם על כיסא פלסטיק חורק, הוא מוציא […]
באותו רגע גופי קפא במקום. פחד וצמרמורת עברו בכל גופי . הגוף שלי היה משותק כולו ,אני רק מסתכל עליה בהלם. היא החלה להתקדם אליי באיטיות. "אל תתקרבי אליי! ,תעצרי!" […]
הסיום מיוחל לסיפור שהתחלתי לפני הרבה זמן הנה לינק למי שאוהב סיפור קצר של מדע בדיוני תלחצו כאן כדי לעבור לפרק 1 ___________________________________ "ומה קרה?" שאל ביל. עיניו הכחולות פעורות […]
שעמום. המורה להיסטוריה הסביר לנו על אנשים קדומים שהיו מאמנים באגדות כגון ערפד ושד. הגיע הצלצול כעבור חמש דקות ואמרתי תודה שהוא הגיע, הצלצול הציל אותי משעמום שהיה יכול להיות […]
המוח שלי רסק עגבניות רסק עגבניות רקוב. רך, מסריח, אדום. נמס, מיימי, מקולקל. לפני שנים נשכח מחוץ לקופסה. ואני לא אוהבת שום דבר. ואותך אני אוהבת רק אותך. ואולי אני […]
הוא מצא את הספר,הספר שנותן כוח אינסופי ואז לא יהיה ניתן לעצור אותו. בדיוק שניגש בצעדים קטנים וזהירים במערה החשוכה שרק אור הלפיד מעיר את דרכו. הוא נשם באיטיות שהלך,כאילו […]
לא הייתי צריך להסביר את עצמי, רומי חסכה ממני את ההתפתלויות שבניסיון להסביר מדוע אני זקוק לעבודה ובדחיפות. וכך קרה שבשבועות עד פתיחת שנת הלימודים האקדמית מלצרתי במהלך היום, השתעשעתי […]
לשבת ללא תזוזה ולהיאכל על ידי כאבה של כל נשמה, האכזבות והרגשות של כל נפש מכאיבה לי כהיוצר. רק לי לא כואב כבר מכאבי האישי, אני רק מרגיש את הכאב […]
ישבתי על אחד הכסאות בחדר ההמתנה של מזכירות הפקולטה לחינוך. הבטן התהפכה והמחשבות רצו בתוך הראש במהירות רבה אבל כלפי חוץ לא ניכר שום זכר למלחמה שהתחוללה בתוכי. "כל מה […]
צעדתי בזהירות בדרך הצדדית, בנתיב שבחרתי לי להיות שביל הבריחה שלי. המשכתי עוד כשעה אחרי שהחשיך ואז התחלתי לחפש מקום מסתור שאוכל להעביר בו את הלילה. כמה מאות מטרים לאחר […]
תקציר הפרקים הקודמים: דידי וואן חי בחברה עתידנית, לאחר מהפיכת החינוך החדשה, שבה הציון שקיבלת בבחינות "ההסמכה" קובעים את גורלך לכל החיים וגם גוזרים מה יהיה שמך. דידי וואן פירושו […]
שלום לכולם, קראתי לכותרת מצנפת המיון כי כאן אני הולך לשאול שאלות ואתם הולכים לענות עליהן בתגובות. (אני מאוד אשמח אם תגיבו) לאחר התשובות אענה לכם באיזה בית אתם בהוגוורטס. […]
הרבה זמן עבר מאז הפרק הקודם. הנה לינק להיזכר בסיפור מהתחלה למי שיש כוח. תלחצו כאן כדי לעבור לפרק 1 ___________________________________ "מי?!" צעק הגנרל בקשר ושכח את נהלי הדיבור הצבאי […]
"בוקר טוב, תלמידים." המורה נכנסה לכיתה וחיוך קורן על שפתיה. מולה ישבו עשרים ותשעה תלמידים עייפים ורדומים משעת הבוקר ה 'מוקדמת' כביכול. היא גיחכה למראה הילדים המנומנמים לפניה שחשבו ששמונה […]
הסריקה היא פעולה יומיומית. אני מחויב אליה פעמיים ביום כחלק מחוזה ההעסקה שלי. אם לא אופיע בסריקה, אני צפוי לעונש של מאסר, וככל שמשך הזמן בין הסריקה להופעתי המחודשת יהיה […]
"קאיה?" מורגן גישש בידיו באפלה. הכל היה שחור. שחור סמיך ועבות. או שזה היה לבן? כל כך לבן שהפך לשחור? הוא לא ידע, והוא לא הבין. "איפה את, קאיה?" קולו […]
"ילד," אמר רוטיס לאחר כמה דקות ארוכות של שתיקה מצידו. עוזרו החדש, שלמיטב זכרונו נראה מארק, נרתע מעט מפנייתו הפתאומית, אך התייצב מיד. "אתה בכלל יודע מה המשמעות של ההצעה […]
סדר יום של מטהר אשפה ממוצע נראה פחות או יותר כך: מתעוררים ב-04:00 לפנות בוקר, ההתארגנות תימשך כמחצית השעה. כפועל ממיין בקו האשפה יש להקפיד להגיע במדי עבודה הכוללים סרבל […]
פרק 2 הבוקר התחיל נורא. כל הבית קם מאוחר, קלואי לקחה נצח במקלחת וטדי שפך קפה על קים וארוחת הבוקר. "יש לכם חמש דקות לאכול," רטנה קים, "ואז מתחפפים מפה." […]
זה תמיד מתחיל בקטן, שינוי שניתן לעיכול ולא באמת מזיז ליותר מדי אנשים וחוץ מזה התלמידים והוריהם היו מרוצים – פופוליזם מהסוג הזול ביותר. כל שנדרש היה להקטין את מספר […]
דידי וואן זה שמי, ההגייה תהיה זהה בכל מקרה אבל נכון לכתוב אותו כך dd1 אזרח מספר 8,953,812,773. אני בן 18 ונולדתי בשנת 2053, עשור לאחר מהפיכת המספרים. נו אתם […]
פרק 1 לא פעם שמעתי את אחי הגדולים וחברי לכיתה מתלוננים שמשעמם להם בשיעור. לי אף פעם לא היתה בעיה כזו. למעשה, הישיבה בכיתה היא אחת הפעולות המשעשעות ביותר שחוויתי. […]
וול, כן. אז יש פה סוג של פרק כפול, כי אלה שני פרקים. הראשון חשוב מאוד מאוד מאוד לעלילה. הסיפור חי! הוא לא מת ולא ימות והוא עומד להיגמר עוד […]
Magic. It soruonding us. It's so close that we can actually see it if we just take a look. It's known by many names. Miracles, fiction, lies. But I can […]
השנה 3450,כדור הארץ שנים רבות אחרי שואה גרעינית.אנשים רבים הצליחו לשרוד.בני האדם מפולגים למחנות רבים.בניהם האנשים הנאורים שהגיעו מהערים הגדולות שששוקמו ושרדו,ושבטים פראיים,שנלחמים בניהם על השליטה. קיילן בת שבט הפראים […]
כי הסיפור הזה חייב להיגמר מתישהו, נכון? ******* דייב הביט במורגן בהבעה יציבה. "אז… אתה סוג של נשק יום הדין, כזה?" שאל אחרי שמורגן סיפר להם בלית ברירה את הכל. […]
