ערב שקט במושבה שבצד השני של הנילוס.לפחות כך זה נראה.אך למען האמת,מה שנראה לנו כשקט גמור מצטייר בעיני כמה כוהנים,,שמתחבאים שם כשליה ותינתן דופקים בחוזקה,כנצח.מתחבאים וקוראים שוב ושוב את גזר […]
"אמה את באה?" שמעתי את דון צועק לי מלמטה כולם כבר באוטו "כן כן שנייה" סוף סוף סיימנו את האקדמיה הזאתי, "בואי כבר נו" "עם היית עוזר לי לא היה […]
3/5/2054 ג׳וני התעורר, המחשבה הראשונה שעלתה לו לראוש היתה ״היום אני בן 13״!!!
התעוררתי על רצפת מתכת קרה. בחדר הייתה מיטה ואסלה. החדר נראה כמו חדר מבודד, ואני הייתי מלובשת בבגדים של חולים. לא זכרתי כלום. חד משמעית, כמו שזה נשמע – כלום. […]
"מי אתה? " יש לו נמשים על האף, שיער קצוץ בצבע חום ועיניים כחולות, יפות כאין כמוהם. "תומאס. את לא מכירה אותי, אני עוזר לאבא שלי פה, בעבודה. " "תומאס […]
אני צופה בסרט. "הארי פוטר", הרבה מכירים. נושמת עמוק, מתעטשת. חפצה לפופקורן. הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2. סרט מרתק, אבל אתכם זה בטוח לא מעניין. אני מתנתקת מהמיטה, מפהקת […]
פרק 7: תום בלאנט אז כמו שאמרתי, צנחנו אל מותנו אני וג'סיקה מחכים כבר שניפגש עם האדמה ונחוסל נאבד את חיינו אבל אז הוא הופיע נער דיי גבוה לפחות מהגובה […]
פרק 6: פיתיון היא נעלמה כלא הייתה, כנראה שוב השתמשה בכוח שלה. הסתכלתי סביב לנסות להבין מאיפה היא תצוץ ובדיוק מתי שהבטתי לצד שמאל היא זינקה עליי מצד ימין, נפלנו […]
~שימו לב, זה לא הסיפור שעליו כתבתי הודעה, הוא עדיין בכתיבה, זה שיחזור של סיפור ישן~ "קדימה זואי! קדימה!" צעקה המדריכה מהקצה השני של המגרש, "תני לה שוט, עוד אחד! […]
פרק 5: מאבק ללא סיבה "אני מבקשת כולם להירגע…" המנהלת של בית הספר רצתה להרגיע את כולם, אבל הנערים רק הגבירו את הלחץ שלהם. ניסיתי להתמקד בשאלה אחת מבין רבים […]
פרק 4: סדק לאחר שכל העיתונאים הלכו והנערים מהפנימייה גם הם יכולתי סוף סוף לנשום לרווחה. אף פעם לא רציתי להיות כוכב על או איזה לוחם חורף מטומטם! "מה זה […]
פרק 3: לוחם החורף נשארתי עומד, משלים עם המוות שעומד להגיע. הוא צעד לעברי באיטיות, מכין את אגרופו למכה שהוא הולך להנחית עליי, רגלי רועדת אבל אני התעלמתי ממנה, ניסיתי […]
פרק 2: עונת החורף לא נותרו לי ולמייק יותר מדיי ברירות מלבד לנסות שוב ושוב כל דלת עד שנצליח לעבור בדלת המתאימה לנו, כשמייק היה נהדף זה העלה בי מן […]
"שמי הוא ג'ק אורסון, אני בן 17, לומד בבית ספר לילדים כישרוניים." פתחתי את דבריי בדברים פשוטים, דברים שקל לי לומר על עצמי, טיפת זיעה נטפה ממצחי עד למורד סנטרי. […]
"גיליתי אותם! " "אני מוציאה לך את הגרון אם אתה לא מדבר, בני. " כועסת כרמן. אני יכול למות מהמתח שבאוויר. זה כמו שאתה עושה מבחן, אתה לא יודע אם […]
אני בדילמה גדולה אם לשכתב את דמדומי האופל, (למי שלא יודע, זה היה סיפור מאוד מאוד ישן שלי, עם ארבע עונות. הוא היה מאוד מצליח לפי דעתי.) ואם אני אחליט […]
אני מתיישב ליד כרמן, והיא נותנת לי את הרשימה בלי שבכלל ביקשתי. אני לא מבין מה המבט המפוחד בעיניה, ואז… אני מגלה. השם הראשון ברשימה הראשונה: קלייב קייג'. הוי. שיט. […]
"קיילב, מתוק, " צועקת לי אימי מלמטה, בעודי יושב עם כרמן, בני ואמה, מנסים לפצח את הצופן לרשימת החיסול של הרוצח הסדרתי, שהיה פעם נוהג ללמד אותנו פיזיקה. "אנחנו צריכים […]
"קיילב, מתוק, " צועקת לי אימי מלמטה, בעודי יושב עם כרמן, בני ואמה, מנסים לפצח את הצופן לרשימת החיסול של הרוצח הסדרתי, שהיה פעם נוהג ללמד אותנו פיזיקה. "אנחנו צריכים […]
"קיילב, מתוק, " צועקת לי אימי מלמטה, בעודי יושב עם כרמן, בני ואמה, מנסים לפצח את הצופן לרשימת החיסול של הרוצח הסדרתי, שהיה פעם נוהג ללמד אותנו פיזיקה. "אנחנו צריכים […]
לפני הרבה מאוד שנים סיפרו לי זקני העולם שהיה הרמוניה בנינו לבין המפלצות בני אדם היו כותבים תרשימים והמפלצות היו יוצרות היה שלום ביננו ואז המלך מת ,בנו קם אתם […]
סוזן עוד לא דיברה. מוזר, חשבתי. היא תמיד מדברת הכי הרבה בנסיעות האלו. אבל זו נסיעה גורלית לקרב גורלי, אז היא פקדה על עצמה להוציא רק משפט אחד. "ומה אני […]
״משוחררת,״ שמעתי את המילה שרציתי לשמוע כבר רבע שעה. ״תודה לך, אדוני,״ אני מדדדת לכיוון דלת המתכת הכבדה, שדרכה אף אחד לא ישמע צרחות רמות. ״פיטי! ״ פתחתי את הדלת, […]
סקוט חזר עם הספר, חום, מאובק ובלוי. ״את מכירה… ״ הוא דפדף עד לעמוד 57, ושם הוא הוציא תמונה קטנה בשחור לבן, של גבר עם זקן שחור ושיער שחור ופלומתי. […]
"אני אפריל. " הציגה את עצמה הנערה בעלת האפרו הנמוך והג'ינג'י, ריקי נהגה לקרוא לה 'בילבי', והעיניים האפורות שלא שמים לב לצבעם, שירשה מאביה. "אני ליבי. " הציגה את עצמה […]
"שם? " 'אתה עיוור?' רציתי לצחוק עליו, בקול רם. 'יש תג עם השם שלי, טיפש! ' – אבל אסור לי להוציא הגה. רק את התשובות לשאלות שלו. "לוסי גריפין. " […]
פעם אחת הייתה ילדה שקוראים לה ליה. לליה היה אח תאום קרציה במיוחד ומטומטם אבל מחונן שקוראים לו יותם.לליה היו אמא ואבא שלו מרשים לה ליראות טלוויזיה או להיות במחשב […]
פרק 2 – הנערה אור השמש החורפי עושה סיבוב מלא על דופן המיכל ומשנה את צבעו לאדום חלוש. אני מזדקף במהירות למשמע יללה חלושה ומשתדל להביט דרך החור המורחב מבלי […]
Undead Souls – הקדמה: גשם קפוא. ידיי רועדות, גופי משותק למחזה המחריד שהתגלה בפניי. הרוח התחזקה, הגשם היכה בגופי ולא ריחם. בעודי סחוטה מים מכף הרגל ועד הראש, קיוויתי שהכול […]
פרק 1 – החבית נקישות רמות על דופן הפח מעירות אותי. אני שרוי עדיין בתוך החלום. הלוואי, הלוואי ועכשיו ארגיש את טפיחת ידו של אבא המעיר אותי בכוח, מטלטל אותי, […]
