וכך הגעתי למצב שבו אני קשור, בכבלי פלדה שחושלו בידי גמדים, תלוי מעל כלוב של מפלצת שאני לא בטוח שכדאי לתאר, אחרי הכל זה ספר שמיועד לכל המשפחה. אז […]
לילי צעדה במהירות מפתיעה, כאילו בורחת ממישהו במעלה מדרגות האבן. המשפהח שלה גרה באחוזה גדולה, היה לה חדר פרטי. חדר פרטי גדול ועגול. בקרוב שנת הלימודים בהרגווסט תחל, שנתה הראשונה. […]
חזרתי הביתה גמורה ושפוכה, נגמרו הכוחות. הראש כאב, הרגשתי כאילו המוח החליט לעשות בתוכי ניסויים – לבדוק עד כמה אוכל לסבול את הכאב. כל המחשבות על סט שבשנייה אחת יכול […]
דמיינו שיש לכם את כוח העל האהוב עליכם. להרים משקלים כבדים, לרוץ במהירות האור, לעבור ממקום למקום בכוח המחשבה… כל כוח שעולה על דעתכם. עכשיו, דמיינו שאתם מוגבלים בכוח. לא […]
למחרת בבוקר, התעוררתי לקולות הרעמים של האביב. הראש כאב פחות, אך עדיין ניתן היה להרגיש בחום. מקס ישן להנאתו, חסר דאגות, רגוע. פניו היו חלקות ועדינות למגע. יכולתי לנעוץ בו […]
" עוד מקרי רצח בשבוע האחרון. היום בארבע לפנות בוקר נמצאו גופות של חמישה צעירים כמה מטרים מסן פרנסיסקו… כוחות הביטחון לא מצאו שום עקבות, אך לפי הדיווחים הגופות נמצאו […]
"שולחן אחד-עשרה וחמש עשרה ספגטי בלונז וטורטליני" הגישה לי קייטי את המגש והצביעה על השולחנות שהייתי צריכה להגיש להם. "זה הכול להיום?" שאלתי בעודי מעבירה מבט אל השעון הגדול שהיה […]
אבודה, הרגשתי אבודה. הם כבר היו קרובים. מה אעשה? ארוץ או שאנסה להגן על עצמי? פחדתי. הנשק קפא, לא יכולתי להשתמש בו עוד. הדבר האחרון שיכולתי לעשות היה לקרוא לעזרה, […]
"ומה כתוב לך על החולצה?" "נירוונה." הזקנה הייתה מבולבלת. הוא שם לב לכך שהיא חופרת במחשבותיה בניסיון להבין את פירוש הכיתוב. כמובן שלא היה לה מושג. והאמת שלא היה לו […]
יכולתי להרגיש את דופק לבי דוהר, הפעימות היו כה מהירות עד שהתחלתי להרגיש בסחרחורת קלה שתקפה אותי. הגרון התייבש והכביד עליי לבלוע את הרוק הרב שהצטבר בפי. פחדתי על מקס, […]
נכנסתי לחדר, מהמסדרון יכולתי לשמוע את צעדיו. רצתי מהר אל השירותים ומיהרתי לשטוף את פניי מהדמעות שאפילו לא ידעתי אם היו שוות את זה. "מה יש לך?" הוא גיחך ונשען […]
מקס השתטח על כל המיטה, מניח את כפות ידיו על פניו, ונאנח בכבדות. בזמן שאני יושבת על עדן החלון וגומרת את הבוריטו שקנינו, צפיתי בו מהצד. נעצרנו במלון מסכן או […]
יצאנו מהבית והתחלנו ללכת. "אני אפילו לא יודעת לאן צריך ללכת" אמרתי בנימה מוטרדת. "חשבתי שאת יודעת הכל" הוא צחק. לא רציתי אפילו לענות לו, הייתי כל כך עצבנית, אלוהים […]
פרק 3: זמנים אחרים (חלק א') 3.8.2017 פיותיהם של ארבעת הילדים נשארו שמוטים למראה הפיסה ההיסטורית האבודה שנגלתה מול עיניהם. "האם אתה יכול לתרגם את מה שכתוב שם, טיילור?" קולו […]
בס"ד שלושים שניות עברו לג`ון בערך כמו שלושים שניות של זמן רגיל, שלושים שניות שבהן מן הסתם לא יכול לקרות משהו מיוחד, אך כאמור כשמדובר בזמן רגיל לא יכול לקרות […]
היי, אני שרה מורי ואני גרה במקום שנקרא אמונה, מקורי, אני יודעת. אמונה הוא מקום עם קיר עבה ומאוד גבוה מסביבו; מאחוריי הקיר יש יער, העצים כל כך גבוהים שאפשר […]
המשכנו לנסוע לכיוון ביתה של אליס. היא לא ידעה לאן נוסעים. כל הנסיעה לא הפסקתי לדמוע, הדמעות זלגו במורד לחיי ולא היה לי את הכוח לעצור בעדן. אני בטחתי בו, […]
אז הסיפור הזה הוא מתורגם, החלטתי להתנסות ולכתוב קצת באנגלית, אבל בגלל שבאתר הזה אנגלית לא נראה טוב וזה מאוד מבלבל אז החלטתי לתרגם את זה בשבילכם, אולי גם אתם […]
הנורית הצהובה נדלקה ומחוג הדלק במכונית צלל במהירות אל מתחת לקו האדום. זה קרה כבר מזמן, ליד כפר-סבא. למרות זאת המשכתי בנסיעה לכיוון ירושלים. אני חייב למלא, שיננתי לעצמי. אורות […]
נסענו אל סטיבן. כמובן שהוא לא שמח לפגוש במקס, אבל מכיוון שאני ידידתו, הוא השתכנע לתת לו להישאר לילה אחד בדירתו. "אני עושה את זה רק בשבילך" הוא אמר לי […]
הוא שכב במיטתו, כאשר השמיכה כבר מזמן הספיקה ליפול ממנו. מכניסת החדר, יכול היה לשמוע צעדים קלים המתקדמים לכיוונו. בהפתעה גמורה, החל להרגיש חום נעים על יד פניו; יד עדינה […]
לפני הפרק רציתי להגיד שיהיה צום קל למי שצם וגמר חתימה טובה לכולם! עבר לו עוד חודש. מצבי משתפר, הצלע יותר בסדר, אין יותר כאבים חזקים, ואפילו לפעמים אני יכולה […]
ישבתי בכיתה, וכל מה שעבר בראשי היה רק: מקס מת! מקס מת! לא יכולתי לעכל, איך זה יכול להיות הגיוני בכלל?! אז עכשיו זה באמת נגמר? אני באמת לא אראה […]
שבוע נוסף עבר, הימים החלו לעבור די מהר, מאז אותה השיחה הקצרה חסרת המענה, זה לא חזר על עצמו שוב, גם לא חשבתי על זה הרבה, בהתחלה שיערתי לעצמי שזה […]
עבר שבוע ימים, חייבת לציין שאלה היו הימים הכי מתסכלים. לאחר השחרור שלי מבית החולים, סטיבן לקח אותי ברכבת עד הבית, שם היה הסיוט האמיתי. קרטר וקים התנפלו עליי מיד […]
הם קוראים לו אל, היוצר. הוא ללא ספק האדם עם הכי הרבה כוח בעולם. הוא לא ראש ממשלה, הוא אף לא מנהיג בצורה כלשהיא. הוא רק היוצר הפשוט של משחק […]
פקחתי את עיניי. בפניי התגלה צבע לבן מסנוור ודוחה, לא משנה לאיזה כיוון הסתכלתי, ראיתי רק לבן. בהתחלה חשבתי שאולי אני כבר בגן עדן, אך הריח המר של תרופות וצעדים […]
"דוד שלך? הקורבן הוא הדוד שלך " לרגע אפילו הרשתי לעצמי לחייך, אם הקורבן הוא הדוד שלו, אז בטוח הוא לא יעשה זאת. "לא!" ענה, "המנהיג של המאפיה הוא דוד […]
זה קרה בחצות. השמש פנתה לכיוון דרום והשמיים נצבעו גוון אדמדם. הייתי לבד. שערי הבלונדיני פזור אחריי ועיניי הגדולות והכחולות סוקרות כל פינה ופינה. הרגשתי משהו,מין תחושה מוזרה עופפת אותי. […]
מואואיים אהאמוו ניצב מוכה תדהמה מול מקרן הקולנוע. מעולם לא ראה דבר שכזה בפרהטרון, הוא לא היה מסוגל אף להעלות על דעתו שהדבר קיים – גם לא במרחק של ארבע […]
