אני עומדת על גג הבניין. מרחוק, האנשים נראים כאילו חרקים קטנים ומטושטשים- הרי אני זקוקה למשקפיים – המתעופפים ללא תכלית. פתאום, כאילו משום מקום, כולם מפנים אלי את מבטם. נראה […]
׳עכשיו זה ייגמר׳התהלכתי ברחוב החשוך והקריר, כובע גדול מכסה את פניי המוכתמות מפיח העבודה.בגדיי מפיצים ריח חזק של בנזין, וקרע חדש נוצר בצד ימין של חולצתי האפורה.ראיתי את הפארק מרחוק, […]
"אמא?" אני שואלת, כולי חלולה, ריקה"מה חמודה?" היא שואלת אותי, מסתכלת בעיניי"אבא לא יחזור?" אני שואלת, ותקווה בקולי, אני יכולה לראות את העיניים של אמא משתנות, תמיד הייתה לה נטייה […]
עברתי באותו היום ליד אחת השכונות הנטושות בעיר. מהכניסה לשכונה היו ריחות לא נעימים- ערבוב של עננת אלכוהול וסיגריות. בזווית העין ראיתי נער יושב שם. שיערו הבהיר מלא בלכלוך וידו […]
התאספו ידידי… היום אני הולך לספר לכם סיפור ממש מיוחד…! סיפור על עוגיות וחלב חם, על שלג ועצים, על שמחה ומתנות, על שדונים וסנ– טוב… סיפור על שדונים…!זה היה עוד […]
'ביפ, ביפ, ביפ'. אלו הקולות היחידים שאוזניי קלטו. רגע אחד הרגשתי בעננים, רגע אחד ויחיד הייתי מאושרת. ולאחר מכן, שוב נפלתי. שוב נכשלתי. שוב טעיתי והסתובבתי לאחור. עיניי נעצמו, נשימותיי […]
ליבי,כן ליבי שלי,ליבי הפועם בתמידות,ליבי הכאוב,ליבי המשותת בדם,ליבי המכיר את טעם האושר,ליבי המכיר את טעם הרועה,ליבי המכור לטעם המלוח של הדמעות,שזולגות ללא סוף,ששוטפות,שמרטיבות,כל תא ותא בגופי,שמרתיעות את ליבי,שככה,עוד לעולם,לא אוהב.
ההורים יצאו מהבית למשך הלילה. האחים שלי איתם. רק אני זייפתי מחלה, כילא רציתי ללכת.רציתי להיכנס להתקלח, אבל פשוט לא יכולתי, לא יכולתי לעמוד שם מתחת למיםהזורמים על גופי כמו […]
הולכת יחפה, השברים ננעצים בי בכל מקום. גורמים לנוזל חם ואדום לעטוף את גופי הקטן. קטן כל כך בכל המקום הזה, בכל החשכה הזו וכל מה שאוכל לעשות זה להמשיך […]
הכל מתוסבך כי אלה חיינואיך אחד חולה סרטן?איך אחת תמיד לבד?איך נפגעתי?איך פגעת?המון שאלות אשר תשובות להן עוד לא נמצאואך הכי קשה מביניהן היא:מהי משמעות החיים?הרי בסוף תמיד זה נגמר […]
אתה צוחק עלי?אתה לא יודע איך אני מרגישה,אני שואלת את עצמי אם אתה באמת רוצה לדעת איך אני מרגישה,אתה רוצה..?אז בוא דקה תכסה את העיניים,מה אתה רואה.. ?שחור.. ?איך אתה […]
"אבא? למה כולם בוכים?" שאלתי את אבי. אבא חייך אליך חיוך זחיח ואמר "סבתא גרטה הלכה"."והיא תחזור?" שאלתי בתקווה. אבא רק חייך ונתן לי את ידו. הלכנו בגן הירוק. היו […]
הסיפור לא עליי אבל זה משהו שאני כתבתי…אני אכתוב כאלה די קצרים בכל מיני נושאיםן….מי אתה שתגיד לי שאתה הולך??? מה נראלך?? שאפשר לשבור אותי?? שאני אבכה מולך???אני כל כך […]
כל אחד מסתיר משהו… עמוק בתוך הלב, ששם מוחבאים כל הסודות לפעמים זה סוד טיפשי ולפעמים זה סוד ענק, לפעמים סוד יכול לשנות עולם, לטובה ולרעה ולפעמים זה סתם סוד […]
ישבתי שם מקופלת. רועד מקור, מפחד ומפציעותיי. קפואה. ידיי חיבקו חזק את רגליי ומפרקי נהיו אדומים. פלשבקים של המאורע הטרי היו הדבר היחיד שראיתי מבעד עיניי הדומעות. נעתי קדימה ואחורה, […]
~פרק 7~אני אביטל ושיר הלכנו לישון. יום למחורת לא היה לי כוח להגיע לבית הספר אבל בכל זאת הלכתי, נזכרתי שאולי הכל רע אצלי כרגע אבל אני יושבת ליד עומר […]
~פרק 6~הבשורות הטובות עוד לא הגיעו, הדמעות המשיכו לרדת, היום הרע בבית החולים המשיך. הרופא ניסה להיות עדין איתנו, לתת לנו תחושה אופטימית…"הוא נכנס לניתוח עכשיו, הוא התחיל לקרוס, נכנסו […]
טיפות גדולות,טיפות קטנות,ברד, שלג ועננים שחורים.שמש ועוד פעם מתכסים השמיים ולא נראים לעין.הם עוברים. לא עוצרים.אני והגשם מתחברים.הוא מחלחל לתוכי.חודר לגופי הפתוח.אל החור בליבי.שוטף את הדם מהסכין התקועה בו.והם עוברים.הם […]
המחוג זז לאט. שנייה אחת עוברת. ועוד אחת ועוד אחת.עיניי לא זזות מהמחוג.כול כולי שקועה בו.אני נושכת את שפתי התחתונה. האקדח בידי מורם."3…" אני לוחשת. "2…" כמעט מתחרטת. "1…" ונורת […]
~פרק 5~ הגעתי לבית החולים, נכנסתי למחלקה שאבא שלי שכב בה וראיתי את אמא שלי, רצתי אליה וחיבקתי אותה. בזמן החיבוק שאלתי את אמא בדאגה- מה קרה לאבא? מה יש […]
~פרק 4~המנהלת התחילה לדבר, וזה לא היה מה שציפיתי, עמדתי מולה רועדת, מפוחדת, דואגת, הרגשתי משהו שאי אפשר להסביר… "דנה, אבא שלך עבר תאונת דרכים, הוא עכשיו בבית חולים מונשם […]
~פרק 3- פרק קצר יחסית~אחרי ההפסקה חשבתי לעצמי שזה יום מושלם, שאין סיכוי שמשהו יהרוס לי אותו. אבל, זה היה מוקדם מדי לשמוח מהיום הזה כי פתאום המנהלת נכנסה… "דנה" […]
~פרק 2~~צלצול רועש הושמע בבית הספר וכולם חזרו לכיתות, יום הלימודים התחיל~המורה נכנסה לכיתה והחליטה שהיא רוצה להעביר מקומות, חשבתי לעצמי ששוב היא תתקע אותי ליד מישהו שאני לא אוהבת […]
"היא הייתה ילדה מיוחדת במינה" אמרה אמא בקול רועד.אחדים מלמלו דברים לא ברורים ובכו בשקט מנסים לתמוך במשפחה.דמעה קרה נפלה על לחיי החיוורות. שערי השחור המתולתל היה אסוף לכדי גולגול […]
אני הבטחתי לעצמי לא לבכות, אך הדף כבר מלא במים, והוא נעשה סמרטוט לאט לאט.ליד הדף שבו עכשיו אני כותבת יש את הסכין, החד כתער. אני מרגישה את הסכין הקטן, […]
~הקדמה~ קוראים לי דנה, אני בת 14, אני ילדה רגילה בסך הכל.. ציונים טובים, חברים טובים, אין לי בעיה עם עצמי, ואני מאמינה שכל דבר בחיים הוא לטובה. יש לי […]
הזמן: הארבעה עשר בנובמבר 2020 המקום: בית חולים רמב"ם השעה: 23:36 בלילה חייל שוכב על מיטה במחלקת טיפול נמרץ. המיטה זזה לאורך מסדרונות בית החולים. האור שבוקע מהמנורות מסנוור אותו. […]
"החיים לא שווים בלעדיה .."ככה אומרת לירן כל לילה שהיא בוכה .."יהיה בסדר "מרגיעים האנשים" יש עוד אנשים שיהיו פה בשבילך"לירן ואמא שלה היו החברות הכי טובות בעולם ..לירן הייתה […]
פרק 3 חשבתם שזה מישהו מהעבר שלי או משהו כזה אז טעיתםאלה היו הארי ונייל (השמנים),רבים על סנדויץהארי:זה הסנדויץ שלי אני הכנתי אותו אני: -,- טימטוםנייל:לא שמעת את הפיתגם נגעת […]
"רומי… שם יפה" אמרה לי אמא.ברגע הזה הרגשתי שאני רוצה לחתוך את השיחה הזאת בסכין."מ-1 עד-10, כמה אתה אוהב אותה?" שאלה אמא.זאת הייתה השאלה הכי מעצבנת שאי פעם שאלו אותי.למזלי […]