"הכל קורה מהר מדיי" אמרה לי רותם. "אני בקושי מצליחה לעקוב, זה כבר יותר מדיי". רותם היא אחת הילדות בכיתה שלי, בת 16 טיפוסית, היא יפה, היא חכמה, היא מקובלת […]
מטוס נחטף. חמישה אנשים, רק אלוהים יודע איך, הצליחו להעלות תחמושת למטוס. הם נעמדים עם כיסוי ראש, כזה שנראה כמו של ערבים. נראה שלבשו מעליהם, מאז שהמטוס המריא, מעין חלוקים […]
אני שרמוטה. ואני גאה בזה. יודעים למה אני מתכוונת? אני משערת שלא, כי זה נשמע פשוט הזוי שמישהי תהייה גאה בתואר המאוד 'מכובד' הזה. שרמוטה, לפי החברה, זאת מישהי שבנוסף […]
אבא שלי הוא איש שמאמין באלוהים והולך כמעט כל יום לבית הכנסת. הוא מאוד חכם וקורא ספרי תורה ולומד… ולכבוד ראש השנה, לפני שבוע, הרב של בית הכנסת הזמין את […]
כשיש לך חברה קרובה ואתן נמצאות ביחד, כאילו העולם נמחק. רק שתיכן. אפילו כשאתן לא ביחד, את חושבת עליה כי כל דבר קטן מזכיר לך אותה, כי על כל דבר […]
אני כאן, ערב ראש השנה. יש לי בקשות וחששות. רצונות ומשאלות. אני פה יושבת בבניין למטה מתחת לבית שלי עם דודה שלי. כן , יושבת לידי אישה שהיא האחות הגדולה […]
'אל. פשוט אל. אל תעשו את זה. אף פעם. לעולם. אתם תתחרטו על זה. אני עוצרת אותכם עכשיו. למרות שזה בטח כבר קרה. אבל אל. אל תסמכו עלי.' מדי יום […]
דיכאון כשעונה המשיבון. הדבר הכי קשה שאפשר לעשות, זה לסבול ולהחזיק במפנים את הדמעות. לדעת שאין לך את האפשרות להראות את הכאב, לדעת שאת פשוט זאב בודד. בשביל אנשים כמוני […]
זה בעצם הסיפור הראשון שלי. אבל אני אתחיל קצת לפני. כשהייתי קטנה הייתי בבית ספר, בית ספר טוב. אהבתי להיות שם. אבל נחשו מה קרה? עברתי. בתקופה ההיא היינו גרים […]
בתחילת השנה הבא ניפרד, ולא נראה אחד את השני. קשה להאמין כמה עברנו ביחד, ובכל זאת אנחנו לא נתראה יותר. לא יהיה ״שלום״ ו״ביי״ לא יהיה ״אולי ניפגש?״ או ״נלך […]
כשאף אחד לא הצליח להבין, כשהייתי עמוק בתוך כל החושך הזה, ברחתי לתוך עולם של בריחות לא מוכרות. הכאב הידוע שוכן בי, המוזיקה והכתיבה הן אלה שהצילו אותי, מאנשים קרובים […]
בוקר טוב היום ה12.9.15, אני יושב בבוקר של שבת וחושב לי את אותן מחשבות לא פשוטות שנמשכות מזה כמעט 6 שנים. שלום קוראים לי …. ואני סטרייט, לא הומו, לא […]
היית לי הציפייה הגדולה בעולם מלא אכזבות, האור שבקצה במנהרה, ידעת ללטף את הכאב, לגעת בחלקים עמוקים שבתוכי שלא ידעתי שקיימים. קשה להאמין שמשהו טוב קורה אצלי, אחרי כל הרע […]
אז…. מאיפה להתחיל? כי הרי אין באמת התחלה. יש רק סוף. אני יכולה להתחיל לספר על כיתה א' או על הזיכרון הראשון שלי. אבל זאת לא ההתחלה. כי את כל […]
3 שנים של עצב וכאב עמוק שנמצא בתוך הלב. כמו מעלית תקועה שרק מחכה לעלות למעלה, לקומה הבאה. לא ידעתי עד כמה המילה אהבה תהיה גדולה בשבילי, ותתפוס חלק עצום […]
מכירים את ההרגשה הזאת ? שהבן אדם הכי קרוב אליך פגע בך הכי חזק. שהבן אדם שהכי לא ציפית ממנו שיפגע בך ככה. שחשבת שהוא הכי קרוב אליך אבל בסוף […]
להיות הילד הטוב… זה רק נשמע כמו תפקיד קל לבחור בו. לפעמים זה אפילו יותר קשה מלהיות הילד הרע. כי הילד הרע עושה מה שבא לו ולא תמיד נענש. מהילד […]
קשה לי מאוד. המחשבה לא חופשית, ואני מרגיש כמו טנק, סגור, בצור, מחומש. חם פה בדירה מאוד-מאוד. האנשים הנוגעים בדבר לא השכילו להתקין מזגן, ולי אין את האפשרות. מקלחות במים […]
יום הולדת עשרים. יום ההולדת שבו היו לי את כל הסיבות להיות עצובה או מבואסת, ובכל זאת הייתי שמחה. ביום הזה התאכזבתי מכ"כ הרבה אנשים. אנשים שחשבתי שקרובים אליי אפילו […]
היום הבמאי בחוג משחק אמר לי להפסיק להסתכל עליו בסצטנה הוא אמר לי שאני צריכה להפסיק לנסות לרצות אנשים אחרים ולנסות לרצות את עצמי. אבל מה אני באמת רוצה? אני […]
מכירים את התקופה הזאת שפשוט אין לכם כוח לכלום??? אפילו לנוח אין לכם כוח.שאתם לא יודעים מה אתם רוצים. התקופה המתישה הזאת שנראה לכם שכלום לא מצליח?שאתם כישלון?שאתם לעולם לא […]
הבלרינה עצמתי עיניי ובניתי שני סיפורים, שלי ושלה, שהתרחשו במקביל על מסך מפוצל. כל סיפור היה סרט מצויר, באיכות לא גבוהה, אבל נראה כמעט אמיתי. הצבעים היו לא עזים , […]
התכתבנו. ביקשת ממני תמונה. שלחתי. אמרת שאני יפה מאוד. אמרתי תודה. חייכתי, הסמקתי. עלה לי הביטחון העצמי. אבל לא הייתי שלמה עם זה. כי ידעתי שאתה לא יודע איך אני […]
כבר לא אכפת לי אם אני רוצה להעלות פרק והוא נמחק. כבר לא אכפת לי אם היו שיעורי בית או לא. כבר לא אכפת לי אם הוא עונה או לא. […]
I see, see all fears leave them slowly. It's not obvious, I'm anxious, I developed a teenager I feel that, after days, I was quite alone with my thoughts I […]
לפעמים לא רוצים להאמין לדברים שקורים בחיים. כלומר אי אפשר להאמין לדברים שחשבת שבכלל יקרו.. יש פעמים שאת מופתעת שהם קרו ויש לא. אבל בזמן האחרון קרו לי הרבה דברים […]
לפעמים נדמה לי שאין באמת חיים. לא באמת. יש משחק. שאולי נקרא משחק החיים. אבל כולנו שוכחים שזה סך הכל משחק. ולכל משחק יש מנצח. וכל השאר מפסידים. ומי המנצח […]
תודה על הפעם הדפוקה ההיא בדשא, שבאתי אלייך אחרי כמעט הפסקה שלמה שלא הייתי איתך, שאמרתי לך 'בא לי לבכות' וחיבקת ולא עזבת. אין לך על מה להגיד לי תודה, […]
המלחמה הסתיימה. אני יותר לא נלחמת עליך. אתה לא ניסית להילחם עליי בכלל. כנראה שכל הזמן הזה זה לא היה אמיתי. היית נלחם אם היית רוצה. אבל לא רצית אותי […]
אני בבית הספר. הרגע נגמר שיעור מתמטיקה. המורה הודיעה לכיתה שבשיעור הבא יהיה מבחן על כל החומר של שנה שעברה. לחץ. אני לא אחד כזה שלא אכפת לו ממבחנים ובחנים. […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
