הדבר שחיכיתי המון זמן הוא נעלם, התקווה הזאת שאוליי נשאר משהו, הזיכרון נעלם המחשבות בוערות ורק הלב מתאמץ כדי לחיות , מרגישה את חיי כמו קרוסלה מסתובבת בלי סוף ומעצורים […]
שמות על פלקטים. זה מה שהם עכשיו. זה מה שהם עכשיו בשביל כל הילדים בבית הספר. שמות על פלקטים לבנים, תמונה דהויה בשחור לבן, סיפור, מכתב, שיר. ושני תאריכים, קרובים […]
זה מדהים, פשוט מדהים. כולם מדברים, משלימים פערים. עד שנפגשים, גם בנסיבות כאלה. מדברים גם קצת על ליאור, כמה שהוא היה בחור טוב וחבל עליו. חבל על כולם. כל החיילים […]
כשהיתה הצפירה אני לא הרכנתי את ראשי ורוחותיהם של הנופלים לא ראו את עורפי. התבוננתי סביבי וראיתי שכולם הרכינו ראשיהם ורק אני לא. ולמה? שאלתי את עצמי. כי אני רוצה […]
אהבה… אם תחלקו את המילה הזו לשתיים יצא לכם אה ו-בה. בדיוק כמו תינוק, שאומר "אה… בה…" לא מבין כלום. הרי ביננו, יש מישו המבין באהבה? הרי בן יגיד לך […]
לילדה הקטנה ברצוני לספר לך דברים שהיני יודעת עלייך את ילדה רחמנית ודואגת ואני עדיין יכולה לשמוע את התפילות עם הדמעות כשביקשת מאלוהים שישמור על אחייך את ילדה נחושה ואמיצה […]
לריק שלום , אני רוצה ליכתוב לך מיכתב תודה , אתה הכנסת בי מחשבות שלא הייתי חושב , הכנסת אותי בעצם למחנה שלך , הכרתה לי גיבורים מופלאים יותר מאלו […]
לראות את פניו שוב, היה כאילו אני חוזרת מיליון שנה בזמן. החיוך שלו, הצחוק שלו. לחשוב שבמשך 5 שנים, רציתי לראות אותו, להרגיש אותו, להבין אותו, אבל לא הצלחתי. לא […]
אני מדקלמת את השורות שלי. קיבלתי את אחת ההקראות הטובות בכיתה, חצי מהיזכור. "יזכור. עם ישראל. את בניו ובנותיו. היפים והאמיצים." עמית מתאמץ להקריא והמורה מעירה לו שיקרא בקול רם […]
וואו. כמה זמן שלא הייתי פה. אני לא יודעת אם מישהי ממש זוכרת אותי. לפני כמה חודשים העלתי פגרק רשאון של פאנפיק על הארי שהתחלתי לכתוב. הכתיבה שלי בו כל […]
עיניי נפקחות כול בוקר מחדש. אני נושמת. אני מחייכת. אני מניעה אברים בגופי אבל כול זה לא אומר כלום, הייתי רוצה להשאיר את עיניי עצומות, הייתי רוצה להפסיק לנשום. החיוך, […]
הוא היה ילד עצוב. הוא היה ילד שונה. הוא אהב תמיד להתבודד ולהתרחק מכולם. לא משנה איפה היה, תמיד לא היה מוצא את מקומו. בין אם בבית, בכיתה, במקומות ציבוריים, […]
היי אתם. כן כן, אתם. אלו שעכשיו צוחקים על פסל הזכוכית הקטן שנולד שבור, ואתם שוברים אותו יותר, הוא לא מבין למה אתם עושים את זה, לעומתכם, שאתם כן מבינים […]
אני כועסת עלייך. אני כועסת עלייך שוויתרת. אני כועסת עלייך שאותי לא זכרת. אני כועסת עלייך שלמציאות לא היית מודעת. אני כועסת עלייך שמשפחה עצובה מאחורייך השארת. אני כועסת עלייך […]
אני באתר הזה כבר שלוש שנים בערך או יותר, וראיתי אותו עובר מהפך ענק. מסיפורים מקוריים על דברים שאהבנו, להתחלת כל האובססיות לכוכבי פופ, מסיפורים מצחיקים והזויים, לרמה ירודה בכתיבה […]
אתמול, היה יום השואה. יום חשוב ביותר במדינת ישראל, יום עצוב ביותר במדינת ישראל. עכשיו, אני ציפיתי מכם, כי אני יודעת שאתם אנשים עם כבוד, לפרסם סיפורים הקשורים לנושא, או […]
אתה חושב שיש לך חבר? חבר אמיתי?- צר לי לבשר לך ש… אתה טועה! רבים בטח יקראו זאת ויאמרו: "אני לא טועה. יש לי חבר/ה הכי טוב/ה!". אז אני רוצה […]
למה אנשים צריכים לשקר לך ,ועוד בפרצוף! למה זה לא הגיוני ,שאני לא משקרת ומשקרים לך! מה עשיתי לעולם שרק לי כן ולאחרים לא ,מה? למה את מי שאת מכירה […]
לפני כמה ימים גיליתי קטע שכתבתי בגיל שמונה במהלך שיעור שנקרא- "כתיבה יצירתית" (כמובן שאת שגיאות הכתיב תיקנתי): "אני אוהבת כשבאים אליי חברים, כשאני פותחת את מדיח הכלים. כשאני מסדרת […]
היי נעים מאד מצטערת אני לא יכולה לומר את שמי אני נערה בת 17 ילדה לא רגילה,שאני מתכוונת לא רגילה זה לא שאני אוטיסטית או משהו אני מתכוונת לזה שאני […]
אפשר לומר שספר הוא ממש חבר. אתה מביט בו לראשונה, תחילה בכריכה. אתה שואל את עצמך איך היא נראית? ואם היא נראית ככה, מה מחכה לך בפנים? לפעמים, כשאתה לא […]
היי לכולכם חברות וחברים שלי ♥♥♥ לפתע שמתי לב כי אני כותבת באתר מאז 2011 והיבול שכתבתי עד כה למעלה מ-2500 סיפורים , לעיתים סיפורים בהמשכים, לעיתים סיפורי אהבה קצרצרים […]
היא יושבת שם. כמו כל יום, עם העיפרון והמחברת האדומה ביד. היא לוקחת לגימה מהקפה שלה ומסתכלת סביב. פעם היא סיפרה לי, שהיא באה לפה בשביל לקבל השראה. פעם היא […]
למה זוכרים רק אותנו? ומה איתם? שבעת המיליון הנשכחים? הרי היינו חלק קטן מכולם, מהצעונים השחורים הנכים וכל אלה שלא היו מתאימים מתאימים לעולם המושלם למה זוכרים רק אותנו? מה? […]
אפשר לומר שספר הוא ממש חבר. אתה מביט בו לראשונה, תחילה בכריכה. אתה שואל את עצמך איך היא נראית? ואם היא נראית ככה, מה מחכה לך בפנים? לפעמים כשאתה לא […]
הדיון נקבע לשעה שתיים וחצי של יום חמישי, בלשכתה. היא הייתה בגילי פחות או יותר, רק בכירה ממני בחמש או שש דרגות או תפקידים, בארגון בו עבדתי המרחק ביננו מקביל […]
"ניקול! תשחקי איתי בבקשה!" אמר אחי הקטן. "לא!"תשובה נשמעה . "אוף!" אמר הקטן. "וווווש! ניקול בוי נשחק במטוסים!" אמר בתקווה. "לא! לא! לא!" התשובה נשמעה מרוגזת. "אבל… עצוב לבד!" אמר […]
איך? איך אפשר? איך אפשר היה פשוט להסתכל – ולא לעשות כלום. חמש שנים, חמש שנים שלמות ולא עשיתם כלום. חמש שנים של תופת, תופת שמתקיימת מול עיניכם! ואתם לא […]
טוב.. הרבה זמן חיפשתי מקום כדי לפרוק ולספר. כולם תמיד אמרו לי לא הייתה לך ילדות קשה.. זה נכון, ילדות קשה אין לי.. יש לי עבר קשה. נתחיל מי זה […]
לסבא לא חוגגים יום הולדת, ואם חוגגים אז רק באיחור של כמה חודשים. כולם מסכימים על זה, ופעם גם הסכימו שלא חוגגים לו בכלל, כי ככה הוא ביקש. מעולם לא […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
