אני לגמרי עם דמעות פה!
אני באמת אשמח אם תראו את הסרט הזה.
ואם יש פה חלק שעוברים בריונות לא משנה מאיזה סוג. אם הוא ירצה לדבר איתי אז אני כאן. תמיד.
אני מקווה שהצלחתי להעביר איזשהו מסר. שגם אם אתם במצב הכי נמוך וגם אם זה לא קשור לבריונות,גם מהמקום הכי נמוך אפשר להתרומם.
הנה הטריילר של הסרט :http://www.youtube.com/watch?v=rMjYYyf_VWg
צפייה נעימה. :)

בריונות ברשת!

30/06/2013 7654 צפיות 9 תגובות
אני לגמרי עם דמעות פה!
אני באמת אשמח אם תראו את הסרט הזה.
ואם יש פה חלק שעוברים בריונות לא משנה מאיזה סוג. אם הוא ירצה לדבר איתי אז אני כאן. תמיד.
אני מקווה שהצלחתי להעביר איזשהו מסר. שגם אם אתם במצב הכי נמוך וגם אם זה לא קשור לבריונות,גם מהמקום הכי נמוך אפשר להתרומם.
הנה הטריילר של הסרט :http://www.youtube.com/watch?v=rMjYYyf_VWg
צפייה נעימה. :)

אני לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל.
יש חלק שמכירים אותי וחלק שלא אז אני רוזי בת 16 וחצי מאזור המרכז.
נורא התלבטתי אם לכתוב את זה או לא כי בדרך כלל שבן אדם מראה את החולשות שלו אז יש כאלה שמנצלים את זה לרעתו אבל בסופו של דבר החלטתי לכתוב את זה.
רציתי להמליץ על הסרט "בריונות ברשת".
לפני כמה שנים ביסודי חוויתי בריונות גם כן רק שהבריונות שאני חוויתי לא הייתה ברשת.
זה היה בערך שנתיים. בהתחלה זה התחיל מחבורה קטנה של כמה ילדים,שגררו את כל הכיתה וככה את כל השכבה.
עשו לי את הדברים הכי משפילים כואבים ומביכים שאתם יכולים לדמיין.
הרביצו לי,משכו לי בשיער,הביכו אותי,צחקו עליי.
בהפסקות הייתי ממש יושבת במדרגות לבד. איימו עליי שאם אני לא יקלל את המשפחה שלי וכל מי שקשור אליי הם יזרקו עליי כיסא. איימו עליי ללכת את כל הדרך הארוכה הביתה במקום הדרך הקצרה.
ביסודי היה גם את האוכל בצהריים,המנות הקטנות האלה. היו זורקים את זה עליי כל הזמן. היו שופכים עליי מים. היו מושכים לי בשיער ומפילים אותי על הרצפה. גם אם היה ילד אחד שניסה לתקשר איתי אני חסמתי אותו מהפחד שאולי הוא יעשה לי משהו.
אני במיוחד זוכרת את הקטע שהיה צלצול וכולם היו צריכים להיכנס לכיתות,והמורה שלימדה אותנו באותו שיעור הייתה נורא רעה אם היו מאחרים לשיעור שלה אפילו בדקה היא הייתה רושמת ביומן שלה.
אז חבורה של ילדים בכיתה שלי לא נתנו לי להיכנס הם אמרו לי ללכת להתחבא עד שהמורה תבוא ואז להיכנס. התנגדתי ודחפתי אותם עד שהצלחתי להיכנס לכיתה וכמובן שחטפתי על זה.
הם משכו לי בשיער דחפו אותי לרצפה,ובעטו בי. זה היה משפיל וכואב עשו מסביבי מעגל גדול ואני הייתי במרכז בוכה עד שיצאתי החוצה בריצה.
וכמובן שהם תמיד הזכירו לי כמה שאני לא טובה וכמה שאני גרועה.
התקופה הזו נורא השפיעה לי על הלימודים וברוב המבחנים הייתי נכשלת,כל פעם שהיינו מקבלים מבחנים הם היו חוטפים לי את המבחן אומרים את הציון בקול שכולם ישמעו והיו צוחקים עליי שוב על כמה שאני גרועה,ולא טובה,ותלמידה גרועה. הביטחון שלי היה בריצפה.
אז שוב אני זוכרת שהיה יום אחד שקרה דבר נורא שאיכשהו קישרו את זה אליי,אני לא בדיוק זוכרת מה קרה אבל כל השכבה איימה עליי שהם ירביצו לי שהסתיים הלימודים.
אני זוכרת שלא נכנסתי לשיעור האחרון הייתי ליד השער וביקשתי,התחננתי מהשומר שייתן לי לצאת וללכת כי רוצים להרביץ לי,אבל הוא לא נתן לי.
על השנייה שהיה צלצול הוא ראה כמה בכיתי והוא פתח את השער במהירות ואמר לי 'רוצי'.
רצתי הכי מהר שיכולתי הביתה,הסתכלתי אחורה כדי לראות אולי מישהו רודף אחריי.
כמעט נדרסתי אבל לפחות הגעתי הביתה בשלום.
עברתי את השנתיים האלה לבד! לגמרי לבד! לא היה לי חברה אחת אפילו.
והשנה אני עולה ליא. שהתחלתי את הבגרויות בכיתה י',אז פתאום כל הלחץ נורא הזכיר לי את התקופה של הבריונות שחוויתי. פתאום נזכרתי כמה שהם דאגו להזכיר לי שאני לא טובה,וגרועה.
אז פתאום בכל התקופה הזו של הבגרויות התחלתי להאמין בזה שאני באמת לא מספיק טובה בשביל לעבור בגרות. שנאתי את עצמי. באמת באמת חשבתי שאני לא מספיק טובה.
היו ימים השנה שפשוט הייתי נכנסת מתחת לשמיכה בלילה שכולם ישנים ופשוט מתחילה לבכות.
וחושבת 'למה אני?' ולמה הייתי צריכה לעבור את כל זה?.
עד שיום אחד בבית ספר,התחלתי לבכות. והמפקדת שלי והיועצת שלי לקחו אותי לשיחה.
ופשוט התחלתי לשפוך שם הכל! נחנקתי מרוב הבכי שבכיתי באותו יום.
אבל הן נורא עזרו לי,ואמרו לי שזה בסדר להתפרק,ושאני חזקה,ושאני מסוגלת ויכולה. וכמובן שגם אמא שלי נורא תמכה בי.
אז באמת הצלחתי לעבור את כל הבגרויות השנה.
ובעצם הבנתי שהכל לטובה. התקופה של אז רק חיזקה אותי והראתה לי כמה שאני חזקה.
עדיין יש ימים שאני נכנסת מתחת לשמיכה ובוכה,ונזכרת בכל מה שהם עשו לי. זה מן צלקת שתישאר לי לכל החיים,ולא תעזוב.
אז בעניין הסרט לפני בערך שנתיים ראיתי עם אמא שלי את הסרט הזה,ובקטע שאותה הדמות שעברה בריונות הגיעה למצב של שבירה התחלתי לבכות וחשבתי מה היה קורה אם אני הייתי מגיעה למצב הזה. ואתמול נזכרתי בסרט הזה,ובאמת נורא חשוב לי שכולם יראו אותו ויבינו את המשמעות והחשיבות של בריונות בין אם זה ברשת ובין אם לא. שתבינו כמה שזה נורא,וכמה שזה מגעיל,וכמה שצריך לעצור את זה!!! ואפילו שאני 5,6 שנים אחרי זה עדיין משפיע עליי. וזהו. אני בסדר עכשיו. ואני חזקה.


תגובות (9)

i dont know what to say!!!

30/06/2013 00:50

ראיתי גם את הסרט, ואני עברתי פחות או יותר אותו הדבר בשנה האחרונה ביסודי, קראו לי טיפשה, פגעו בי מילולית, אבל הינה, אני בכיתה מדעית, היחידה מכולם,
והוכחתי להם שהם טעו,
ואין לי מה לומר, זה עצוב, אני אפילו לא יכולה לתאר לעצמי מה עברת, אבל דמיני את הילדים האלה, רגשות אשם נוראיות יש להם עכשיו, וזה מגיע להם, אצלם הצלקת יותר גדולה כי אף אחד לא התנגד לזה, וכולם עשו אותו דבר, לא התנגדו לזרם הנהר, ובעוד כמה שנים, אחרי שיום הלימודים בכלל, כשהלחץ יעלם, עדין אצלם זה לא יעבור, והם יודעים שלא תסלחי על זה..וגם אני לא הייתי סולחת בגלל זה, אז מגיע להם, הם היו צריכים ללכת נגד הזרם ולעזור לך ..
ואם את רוצה לדבר, אז אני תמיד פה, ! ♥ :)

30/06/2013 01:09

ואוו!
לא ראיתי את הסרט אבל אני עכשיו הולכת לראות אותו.
ואני מצדיעה לך!
את בחורה כלכך חזקה ואני לא יוכל לעבור אפילו שליש ממה שאת עברת!
אני מדרגת 5 ואם היה אפשר הייתי מדרגת יותר!

30/06/2013 01:19

ואוו, סרט חזק…
גם אני עברתי סוג של ביריונות… לא כמוך אבל דומה…
בכיתה ג׳ עשו על החברה הכי טובה שלי – חרם. והיה לי שתיי אפשרויות, לעשות עליה חרם, או להיות בחרם איתה. ואני בחרתי באפשרות השניה. אף אחד לא דיבר איתי ואיתה, חוץ מילדה אחת שלא השתתפה בחרם. החרם נמשך כמעט חצי שנה. כבר אז למדתי מי חברה אמיתית ומי לא…
אחרי חצי שנה כולם ביקשו סליחה ואנחנו ברב טיפשותינו סלחנו…
בכיתה ו׳, הילדה שהתחילה את החרם, פרצה לי לפייסבוק, קיללה את כולם, כולל כולם. כתבה כל כך הרבה דברים פוגעים, על חברות ועליי. כאילו אני כתבתי על עצמי. מחקתי את הפייסבוק ופתחתי אחד חדש, עם שם שונה. אך היא החליטה שזה לא מספיק לה ופרצה גם לשני. קיללה שוב ורבה הם חצי פייסבוק שלי. מחקתי גם אותו וביקשתי סליחה מכל מי שראיתי שהיא פגעה. כתבתי להם שפרצו לי ושלא התייחסו. בבת מצווה שלי, היא סיפרה לכולם שהיא תבוא, היא תהרוס לי אותה. ברגע ששמעתי את זה לא חשבתי פעמיים ולא הזמנתי אותה. חצי מהבנות של הכיתה המקבילה לא הגיעו, ואחרי הבת מצווה, הבנתי שהיא איימה עליהם שהיא תעשה עליהם חרם.
הגענו כבר לכיתה ז׳, אני עברתי בית ספר לאולפנית, והיא עברה לבית ספר אחר. קיבלתי אומץ, הביטחון שלי עלה ממש, אני לא אותה ילדה ביישנית שהייתי בכיתה ו׳. כשהיא ראתה אותי מטיילת עם חברות, היא החליט להציק לי שוב. והפעם ? לא שתקתי. החזרתי לה עד הסוף. והיום ? אני כיתה ח׳ עולה לט׳, כשהיא רואה אותי ברחוב היא משפילה מבט, עוברת מדרכה, כדי לא להיתקל בי. היא ״מפחדת״ ממני. היא יודעת שברגע שהיא תתחיל איתי, אני יכולה לרדת עליה עד הסוף. לפעמים זה דבר טוב, ולפעמים זה דבר רע. אבל אני לא מנצלת את זה…
והסירטון שהעלת כל בך נגע בי… מצטערת שעברת דבר כל כך קשה. שלא הייתה לצידך מישהי/מישהו. אם את רוצה לדבר, את מוזמנת לשלוח לי הודעה D; (חחח סוג של פריקה ❤)

30/06/2013 02:18

בדיוק עכשיוו סיימתי לראות את הסרט.
והוא פשוט מדהים בחיים לא בכיתי ככה!
תודה שהכרת לי אותו!

30/06/2013 03:18

אני באמת מצדיע לך על כל מה שעברת,
זה ממש לא קל לעבור דברים כאלה, וכל הכבוד שיצאת מזה…
אני לא ירבה במילים כי אז אני גם יבכה פה,
אבל את הסרט כבר. הראו לנו בבית ספר וממש אהבתי אותו, אבל אולי עכשיו עם אני יראה אותו שוב הוא יכנס ללב שלי יותר.
ואיך שהפייב שלי אומרת: STAY SRONG( דמי המלכה…)

30/06/2013 04:50

ואווו! קודם כל תודה. לא ציפיתי שבזכותי הרוב ירשמו פה את מה שהם עברו גם.
דניאל19 אני חושבת כמוך הסרט הזה מדהים!,ואני שמחה שאני זו שהכרתי לך אותו.
תודה על התגובות החמות,ועל כמה מי שיציע לי לפנות אליו. זה משמח אותי,לראות שאתם תומכים בי ושאתם פה בשבילי.
אן קי דמי מ-ד-ה-י-מ-ה. וסטיי סטורנג מחזיק אותי בכל כך הרבה מצבים.
היא וג'סטין ביבר האיידולים שלי.
אז תודה לכולם על התגובות המדהימות.

10/07/2013 12:24

וואי, נשמה, כל הכבוד שהתגברת על זה, ברוך ה'!!!
תהיי חזקה :)

03/10/2013 03:31

אמא אני בוכה פהה

14/10/2013 11:03
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך