סיפורי ערסים :) רן ושירה – הקדמה

שירה , בת 15 כיתה ט גבוהה , שיער חום , עיניים חומות מלוכסנות , דוגמנית מתחילה , תלמידה מצטיינת (כן שחכתי להגיד גם שאני מאוד צנועה אבל שיהיה (;) טוב אז אני נחשבת לדי מקובלת אבל יש לי כמה שונאות אפשר להגיד ..
חברה הכי טובה : אמה , גם דוגמנית מתחילה איתי באותה כיתה ואנחנו צמד מוזרות . אנחנו נחשבות לילדות טובות אבל איך אומרים ? ילדות טובות אוהבות בנים רעים :\ כן , אז זה הסיפור שלי .. זאת יותר טעות שקרתה לי .. להתאהב ברן !
אז זה רן , כיתה י5 מגה ערס כמו שאני ואמה קוראות לו .. שיער חום , עיינים חומות , שש קוביות והתסרוקת הזאת של הערסים -,- אבל הוא חתיך , מאוד אפילו מעשן לשעבר (כן בטח -,-) שותה ו..
טווב לחזור לענייננו ! אז הכל התחיל בקונצרט מטומטם , עד אז לא ניתקלתי ברן אפילו הייתי מאוהבת באור ילד מהכיתה שלי , אפילו מאוהבת בו קשות .. לא חשבתי על מישהו אחר חוץ מעליו , עד שראיתי את רן .

—
"שירה !!! נו תעלי כבר" צרחה אמה מסוף האוטובוס, היינו בדרך לקונצרט מטומטם שחובה לבוא אליו . עליתי לאמה שתפסה מקום בסוף האוטובוס , היינו חצי כיתה באוטובוס אחד והשאר באוטובוס האחר .. החצי השני איתנו היה אלו מכיתה י5 שכבה אחת מעליי .. אף פעם לא באמת התעניינתי בבנים לא מהכיתה שלי .. הכי קיצוני היה מהשכבה שלי וגם זה היה בקושי .. לא יודעת , הרגל . האוטובוס התחיל לנסוע לכיוון המתנ"ס בו היה הקונצרט הזה.. בזמן שאני חופרת לאמה על אור שלוקח אותי רק בתור ידידה , עלה לאוטובוס רן עם חליפת אדידס ואוזניות שדבוקות לו לאוזן . הוא היה כזה חתיך אבל אני רואה מלא בנים חתיכים ביום אז לא כזה התייחסתי הייתי עסוקה באור יותר מדי .
נכנסנו אני אמה יובל ואופק (אנחנו חבורה של 4 אלב לכול אחת יש את החברה הכי טובה שלה) לאולם והתיישבנו ..
"אמה איפה אור ?" שאלתי את אמה .. "הוא שם למעלה עם בר" היא ענתה..בר זאת ילדה מהכיתה שלנו , היא מופרעת קצת אבל היא ממש חמודה .. אין בינה לבין אור כלום ככה שזה לא ממש עניין אותי..
"ראית את הבנים מכיתה י' ?" היא שאלה . "חח כן" "דיי למה רק אצלנו כולם מכוערים?!!" היא שאלה ..
"לא יודעת אבל מקודם באוטובוס היה אחד ממש חתיך הוא פה למטה יותר" עניתי.. " חח כן ראיתי איך הסתכלת עליו" היא צחקה .. "מה יש לך את יודעת שאין מצב שאני ירד מאור אז אל תתחילי" עניתי..
"חחח טוב רק אמרתי.." היא ענתה..
הקונצרט הסתיים ורק התיישבנו עד שיקראו לנו לאוטובוסים.. מאחוריי ישבה נועם , השכנה שלי ובמקרה היא בשכבה של רן ..
רן התקרב לכיוון חבר שלנו שישב כמה כיסאות ממני ומאמה ..
לא הפסקתי להתסתכל עליו , "חחחח כן העיקר רק אור במחשבות שלך" צחקה אמה .. "חחח מי מסתכל את הוזה.."עניתי.. "כן כן ברוור" היא ענתה..
נועם ואמה דיברו בנתיים שאני הייתי עסוקה בלהסתכל על רן .. לפתע אמה שאלה את נועם , "נועם תגידי איך קוראים לילד הזה שם עם החליפה ?"היא שאלה.. "מי ?,זה עם החליפה האפורה ?" "כן , כן הוא !" "אהה זה רן" "הוא איתך בכיתה ?" אמה שאלה ..
"לא..למה את בקטע שלו ?" היא צחקה .. "לא!! אבל ניראה לי ששירה כן .." לפתע התעוררתי מהמחשבות בהקיץ שלי .. " אני ? מה?!! לאא!" לא התייחסתי אליהם והמשכתי לבהות בו ולא מרצוני פשוט נתפסתי .. ואז הוא פשוט קרץ לי . הרגשתי שאני מתה ולקח לי שנייה לקלוט ואז..קפצתי על אמה באמת שהיא הייתה מסכנה באותו רגע..
"אמה !? ראית ראית הוא קרץ לי !!" "חחחחחח כן ברוור לא מסתכלת עליו" היא ענתה ..
"נו דייי"

טוב זאת הייתה רק הקדמה , 4 תגובות ואני ממשיכה עוד היום ! כדיי זה הולך להיות סיפור מושלם באמת (: