המוזיקאי שכב לו על הרצפה בייאוש, חצי מחוסר-הכרה, שתן במכנסיו, ומסביבו אינספור עמודי-תווים. הוא כבר איבד את השפיות מלנסות להלחין את היצירה המושלמת, וכולו היה הרוס מהפרפקציוניזם ממנו הוא סבל. […]
אם הייתי את מה הייתי עושה? צולל אל תוך האפלה ונופל אל סכנה ללא מחסה. יום אחר יום שואל את אותה השאלה כשהתשובה תמיד מסתתרת מאחורי ראשי, אך לעולם לא […]
הלו? מה? לא. אני לא יכול לדבר עכשיו, כי פרצו לי לרכב וגנבו את כל המסמכים, והבת שלי חולה בבית-חולים, ונגמר לי הכסף, וחיפשתי עבודה, אבל יש צורך בעובדים רק […]
ביום אחד, ככה פתאום. הכל מתהפך. נדחקתי לצד, לעמוד בפינה כאילו שעשיתי דבר רע. רק רציתי להיות טובה יותר לעצור את הטיפשות ששררה בי תקופה. השמיים מתכהים לא יבואו גשמי […]
מה עוד אני יכול לעשות? אני משועמם רצח… הלכתי ערום מתחת לגשם, אבל אז השמש כבר יצאה… שחיתי חתירה עם מעיל, אבל אז המציל זרק אותי מהבריכה… עצבנתי את הכלב […]
לא מהעולם הזה – 1/ נועה שושן לפני שנתיים הייתה ילדה שקוראים לה מישל אהרונסון מישל הייתה ילדה בת 11 וחצי היא הייתה גרה בתל- אביב יפו בשכונת הוורדים-2 היה […]
זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי קשת מבעד לעננים. אני תמיד מסתכלת למטה לנחל ומפספסת עניינים. פעם הסיח את דעתי מסך ענן שחור לא יכלתי להסתכל, אלא רק לחפש את […]
היא יצאה מדעתה וביציאה אל מעבר לשם היא איבדה גם את השפיות. זה בטח מה שאתה חושב ומנסה לרמוז בעדינות כשאתה מחבק אותה חזק. ומהי בעצם שפיות ומי הכתיב ואמר […]
הרוח סוטרת לגופי, גורמת לי להרגיש את הקור. להבין עד כמה המגע שלך חם, איך המבט שלך שורף אותי מבפנים, מחורר אותי לאט לאט. חודר לתוך נשמתי, היד המלטפת צורבת […]
"לא עוד סיפורים קיטשיים עם אותה עלילה!" קראתי במין קריאה מובסת והנחתי את הטלפון שלי על השולחן בדרמטיות. אליס צחקקה בשעה שמשכה בשני צדדי הקוקו שלה בכדי להדק אותו. הלכתי […]
נשיקה על המצח..זה הדבר האחרון שאני זוכרת מימנו.. זה היה יום אביבי, יום, שבדרך כלל הייתי בו עם עומר, בחוף הים,יושבים על הסלע הגדול שלנו…הסלע שבו השארנו זיכרונות של שמחה […]
בלב הים הוא שוכן לו, אי קטן, אי שאינו מיושב על ידי בני אדם, אי יפיפה שלא נגעה בו אצבע אדם. ליד רצועת החוף,במים הכחולים של הים, יש סלעים, סלעים […]
רועי אחז היטב בידו של עידו, מסרב לשחרר. שניהם ישבו על ספת עור דהויה בחדרה של העובדת הסוציאלית, מקשיבים. הוריו ישבו במרחק מה ממנו, נדחקים האחד כנגד השני בתוך ספת […]
שלחתי יד אחת. שלחתי גם את השניה. חשבתי שאתפוס אבל היא חמקמקה, אז אני עולה במהירות באותן מדרגות נעות ומנסה בכוחותיי האחרונים להגיע אליה, אך היא מתרחקת ומתרחקת ואני נשאר […]
היה זה יום שגרתי עבורי, לא ללמוד, לעבוד בחווה של אלעזר הזקן העקשן. אלעזר אולי היה רע מזג ועקשן אך באמת אדם זהב,תרתי משמע. היו לו שלוש שיניי זהב ואדם […]
הציור היה הדבר האחרון שנשאר בביתי אחריי ששברת את ליבי ופיזרת את השברים מסביב. אותו,לא באת לקחת. אך לא התלוננתי כלל. אהבתי את הציור הזה. הציור היה צבעוני ושמח,רק להביט […]
איש של סתיו, תמיד כך ידע. מתמוגג ממזג אויר סגרירי, מחכה לאותם ענני נוצה שיופיעו בשמים הורודים, אך יותר מכל אהב את השלכת. אהב צבעי זהוב, כתום ואדום. אהב עלים […]
"לך ואל תסתכל לאחור." היא אמרה שנייה לפני שנעלמה, ואני לא יכולתי שלא לשים לב אליה, לאור שהציף את החדר, כאילו שהיא עדיין כאן, ברוחה. זכרתי את מה שהיא תמיד […]
האור נכבה. המסך יורד. נקודות זוהרות מציפות את הבמה ואני מנסה להבין איך הגעתי לכאן. לפני שנייה הייתי מול חנות כלשהי קרוב לביתי והדבר בא שאני זוכר זה שפקחתי את […]
היא הרימה את ראשה הלבן בנוקשות מה, פקחה את עיניה, מצמצה מספר פעמים בשביל להתרגל לאור המועט שנכנס לחדר ומתחה את צווארה בסקרנות. זה מאות שנים בהן לא חשה בחום […]
אני חי עם גרייס שלי כבר כמעט שלוש שנים, כשאני פותח את עיניי בבוקר היא שוכבת בצד השני של המיטה, שמיכת הפוך הצחורה עוטפת אותה ופסי אור מהתריסים החצי פתוחים […]
"איפה הנערה עם השורט החמוד?"היא שואלת כאשר היא נכנסת אל החדר, ואני צריך להשתמש בכל כוח הרצון שלי בשביל לא להרים את מבטי אליה מיד. אני לא צריך להסתכל עליה […]
אני יוצאת אל הגג הפתוח. קר בחוץ, מאוד קר. ברגליים רועדות אני מגיעה אל מעקה האבן שמפריד ביני לבין 45 מטרים של כלום עד האדמה למטה. אני עולה על המעקה. […]
כְּשֶׁהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, מַכִּים בִּי רֵיחַ וְחֹם. בִּכְנִיעָה עֲנוּגָה נוֹשְׁרִים מִמֶּנִּי כָּל כִּיסֵי הָהִתְנַגְּדוּת לַקּוֹר וְלַדֶלֶף, וּמוֹחֲקִים אֶת זֵכֶר הַמְּכוֹנִית הַמְּיֻתֶּמֶת הַקוֹפֵאת בָּחוּץ. הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת לְאַט. אֲנִי נוֹטֶפֶת וּמִתְאַדָּה בּוֹ זְמַנִּית. […]
הם יפייפים, יש להם יופי פראי כזה, מפחיד, ויפה באותו הזמן הם מסתוריים, מסתירים סודות מאחורי עיניהם. לחלקם יש חלק שהוא אנושי כמו שלחלקינו יש את היכולת להיות זאבים. הפראות […]
לא אני לא כמו כולם. לא אני לא מנסה להייות כמוהם. פשוט לא. אני מוזרה וגאה בזה. אני שונה ומאושרת מזה. אני לא שואפת לשוויון. כי אני זה אני ואני […]
זה היה יום שלישי, רעש, צלצולים, זה היה יום נשף הסיום. כל הבנות לבשו שמלות ארוכות בצבעים מיוחדים וכל הבנים לבשו חליפות מהודרות עם עניבות. אפילו אני, שמעולם לא התקרבתי […]
היום אני ושילה צריכות לסגור חשבון. מישהי, איזו סתומה אחת, הלשינה עלינו למורה שאנחנו ברחנו מהבית ספר. איזו דפוקה. בסדר, זה נכון, זאת סיבה לומר לכל העולם ואשתו שאני ושילה […]
כל כך הרבה, היה, ופתאום הכל נגמר; הזיכרונות, הלכו ונעלמו, כאילו מעולם לא היו. כל כך הרבה, נשבר, עמוק בתוך תוכי, אל אלפי רסיסים, חותכים, פזורים בתוך גופי. כל כך […]
עמדתי מולה מביטה בעייניה "את שמנה" אמרתי. היא נגעה בביטנה בעצבות. "את מכוערת ככה.. את לא מבינה! אף אחד לא ירצה אותך!" אמרתי שוב ודמעה זלגה לה מעייניה "את צריכה […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
