צריבה קלה בגרון מציקה לי, היא נותנת לי תחושה רעה כאילו שמשהו לא טוב עומד להתרחש. אני מכניסה אוויר פנימה, נושמת עמוק והצריבה עוברת לכמה שניות, שבה וחוזרת. הצריבה הזאת […]
הם אמרו לי : "עכשיו תהיה עצוב" – לא הבנתי למה, אך כל הסובבים אותי היו עצובים, לכן כך גם אני – מסכת העצבות צבעה את פני. "עכשיו אתה שמח!" […]
הכל נודם, קצב החיים אחיד כמו המוניטור. הקצב כבוי. לא לנשום. לעצור. לעצור לרגע ולספור. לספור את החוויות, את הריגושים, את מספר הצחקוקים, את מספר הפעמים שבכו. לספור את הדקות […]
“היי שמת לב שמכונת הכביסה התחילה פתאום לעשות רעשים מוזרים?” “כן, למרות שהיא תמיד דיברה אלינו, פשוט מעולם לא הקשבת לה; אני, לעומתך, שם לב תמיד לדבריה, היא מאוד מעניינת”. […]
לכל מקום אליו אני הולך, אני לוקח איתי קיר, כותל, חומה; שם אותה עלי כשריון; יש בה צוהר קטן – דרכו אני מסתכל על העולם. אולי זה בגלל שאני מפחד […]
יום אחד הלכתי לטייל ביער ופתאום ראיתי שלט. היה זה שלט עץ עתיק שחובר לקרקע בעזרת עמוד עבה. על השלט נכתב באותיות חרוטות וברורות- "אם הגעת עד כאן- המשך ללכת." […]
שלושה סטודנטים עולים לאוטובוס. אחת – ג'ינג'ית, שנייה – סטודנטית ושמה קרן, שלישי – בחור עם עגיל בגבה. הם נעמדים במקום המיועד לנכים. הבחור תולה את ידו על המעקה וחותך […]
יש איזו אחת שאני מכיר, לא אגיד את שמה – אבל כל החבר'ה קוראים לה "הרוח"; למה, אתם שואלים? כי היא אף פעם לא מגיעה לדברים שאנחנו מארגנים; גם כשמגיעה […]
ילד הגיע לכפר, הוא לא זכר דבר הוא הגיע לבית של זוג חשוך ילדים בלילה חשוך אחד. הזוג סיפקו לו מזון ומכסה הם ידעו מנבואה עתיקה שאותו ילד יבוא, ופחדו […]
הנה זה מתחיל יותר נכון נגמר חוזר על עצמו במעגל שאינו נשבר נמשכת לאותו הטיפוס עושה את אותן טעויות חוזרת על אותו הדפוס מקריבה אותן הקרבות ואיכשהו המסע חוזר על […]
הולכים הם בצמוד לכוחות הבכירים, הבודקים אם הייתה חדירה לישוב, או סתם מעבר גדר. הם מומחים בלדעת אם דרכה רגל אדם, חיה או סתם כל דבר אקראי במקום מסוים. אך […]
"אתה רואה את ההר ההוא?" שואל אותי אחי הבכור. אני מביט ומהנהן. הר גבוה המסתיר את קרני החמה, ניצב איתן ליד עננים שבריריים. עטוף בשכבות שלג כמו פרוותה של ארנבת […]
מה?! מה נסגר איתך?! רק עכשיו נזכרת בי, הא? רק עכשיו, כשאתה עמוק בזבל נזכרת בקיומי? דווקא עכשיו, פתאום, נזכרת לדבר איתי? מה קרה בכל התקופות הטובות, שאנשים הקיפו אותך […]
ביער פגע בי נמר של נייר עליתי רכבתי הרגיש נהדר ביקשתי לרדת נהם "רק מחר, נגיע לדלת נבדוק אם אפשר.” הקצתי עם שחר לפני התפילה ראשי מסוחרר ובבטן בחילה לנמר […]
אני: את שומעת, שיחקתי אתמול עם הילדים בגן את המשחק "עליבאבא". היא: מה זה? אני: את רצינית? את לא מכירה? איפה גדלת מותק? היא: נו, תזכיר לי. בנהריה אולי קראו […]
בואו נכנס רגע לדימיון. דמיינו לרגע את החיים; החיים הם מערכת הכבישים והמחלפים – כל כיוון שאליו תפנו ישנה את היעד אליו תגיעו. הכביש עליו אתה נוסע הוא אתה, באותו […]
זו היא שוב, אותה הנערה שמגיעה לשם בכל יום, אל אותו גשר מכוסה בשלג ומתחתיו האגם הקפוא. היא מכוסה בגלימתה האדומה, שערה הזהוב מתנופף ברוח בין הערביים הקרירה ועיניה הירוקות […]
“אם X כפול Y שווה 682, כמה שווה Z אם מכפילים אותו ב5?” המורה למתמטיקה שאל את הכיתה. דממה. “כל כך משעמם לי!” לחשתי לאיימי שישבה לידי, היא לא הגיבה. […]
החמימות מילאה שוב את האוויר. קרניים מהשמש חודרות את הוילון הורוד, וילון ששימש כבר שנים בעבודתו. חצי נופל חצי תלוי, בין הקיר לריצפה נוגע מעט במיטה. נועה עטפה את פניה […]
אם תסתכל לרצפה, תמשיך ללכת ולראות קרוב; לא תראה את המכשולים בדרך עד לשניה שלפני הפגיעה. אם כל הזמן תסתכל לשמיים, תראה ציפורים ותשאף להגיע אליהן; אך תמעד מכל מכשול. […]
כמו בכל אימון, גם לאימון של הנפש יש תנאי בסיס. אתה צריך לעבוד קשה, לקרוע את הנפש ולתת לה להיפתח – אפילו שבאותו רגע זה קשה וכואב. צריך גם לעתים […]
"את זוכרת שהערב אנחנו חוזרים מהפגרה, כן? את חייבת לבוא למועדון, כל ניו-יורק תהיה שם כדי לצפות בך. אל תאכזבי אותי, לינדה!" אמר לי במאי המופע. "למה אתה צועק? אני […]
"סוגרים את השמיים" הם צועקים מכריזים בחדשות, מוקרן על כל המסכים. בדיוק כשרציתי לקום לא להיות מחוברת לכלום נלקחה ממני החירות שבלברוח בלי לשוב. עכשיו אני שוקעת מבלי לצוף תקועה […]
אורות עמומים מציצים מבעד לווילונות. לא ברור מה הם מנסים לכסות, אם השמש מצליחה לחדור בכל בוקר, והירח מאיר כל הלילה. וילונות חצי, קוראים אותם. אולי זה לא השם המסחרי […]
מי שמכיר טוב את המכתש יודע שיש תופעת טבע מרהיבה שקוראת עם שחר רק בימי חורף מעוננים במיוחד שנקראת; גלישת עננים למכתש היא לא קוראת כל יום אבל גם לא […]
עוד מימי התמחותי, נודעתי בבית החולים כבעל הומור שחור במיוחד. הקולגות לא הבינו כיצד אני מדבר כך למטופלים, ומנהל בית החולים אף ביקש ממני למתן זאת – אך אני המשכתי […]
הוא "נולד" במעבדה. טוב. נולד זו לא בדיוק המילה לתאר, אבל בעקבות הליכים מסוימים הוא הפך להיות תא גזע, ולא תא משויך מערכת גופנית כלשהי. בדיוק כמו תינוק – הוא […]
מי שמתמחה סובל את כל המגבלות בתקנות. בהשלמה הוא מקבל אחרי שהננו זמן אוזל להתפנות ולגלות שאקסמפלר הכי מובחר חמק לו בין האצבעות ללא אבל, או אילו או חבל. פשוט […]
המצאתו של קולגה, שנבנתה לאחר בחינה מעמיקה של הדברים – המוח האנושי, הזיכרון והחשיבה לעתיד, היתה מוכנה לשימוש שלי. הוא כמובן זה שהצליח לפתח את מה שאנחנו מכנים "מכונת זמן". […]
מבין כל אותן המחשבות שתמיד חיפשתי מענה בשבילן פתאום התשובה היכתה בי- החדר קר כמו כל אותם הרגשות שהיו ביניהם, נקי מאושר או צחוק או אפילו טיפת חיוך קטנה; מלא […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
