״אל תפחד״ בכל בוקר שפקח החייל את עיניו סגר את הדלת במנעול. הפשיט מעליו את הטישרט הלבנה. תחתוני הבוקסר הדהויים, שלא כובסו במשך ימים. הביט בגופו הערום, הכיר אותו, הבחין […]
אני מכונה "מתקן הלבבות", פשוטו כמשמעו. פטיש ומסמר, מכות חשמל, התעסקויות דקות בכלים מזעריים והאיבר מתוקן. מידי שבוע באים אליי לקוחות, מכל הסוגים, מכל המינים. פעם הוא ופעם היא. זמני […]
הם דיברו במשך זמן רב, שבועות, אולי חודשים, וכול אותו זמן, הוא הפציר בה לגלות לו יותר על אודותיה. אך היא סירבה משום שכך לא תישאר נערת המסתורין שלו. ושניהם […]
אל תתקרב. אתה לא תוכל להתמודד עם החשכה שבתוכי. אם תסתכל בעיניי, תוכל לראות את השדים שלי. השדים שמשתוללים בתוכי כל יום, השדים שמונעים ממני להתקרב. אם תתקרב מדיי, תישרף […]
אני פוקחת את העיניים שלי וצורחת משמחה. אני רצה במהירות לעבר המשפחה שלי והחברים שמחכים לי בכיליון עיניים ובוכה יחד איתם בהתרגשות. כולם מתקהלים סביבי ומוחאים לי כפיים ואני בתמורה […]
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שבכיתי בגלל ספר. אני לא מצליחה להיזכר אם בכיתי כשפיניק מת, אני מניחה שלא. הייתי זוכרת אם הייתי בוכה. בכיתי בגלל סרטים, בגלל סדרות, והגלל […]
אני מחזיקה את גופו הקטן ומלטפת אותו. "טומי, קוראים לך טומי קטנצ'יק." אני מחזירה אותו חזרה בשקט ומסתכלת על עיני הדבש-חום שלו, על אפו הקטן, מקשיבה בשקט לנשימותיו. כל כך […]
קבר רגיל למראה עמד בקצה החלוקה. לא היו עליו פרחים ואבק נערם עליו. על הקבר הייתה כתובה רק מילה יחידה 'אלמוני' לא היה תאריך מוות ושלא לדבר אפילו על תאריך […]
אתם יודעי מה זה לחזור מבית הספר וליראות ליגמור את החיים? להיות מוקף כל יום באלו שלא רוצים אותך? להרגיש לא שייך? לחכות כל יום עד רק בישביל להסתגר בחדר […]
הייתי רוצה לחלום עלייך כול לילה. לחשוב כי דבר לא קרה, וכי אנחנו תמיד נהיה יחדיו. להאמין לכמה שעות, כי כול המה שקרה בינינו, המריבות הצעקות, לא באמת קרה. הייתי […]
היא הצילה אותו, אבל היה אסור לו לדעת שזו היא. החזרה לעבר תמיד היתה דבר מסוכן, אבל הפעם זו הפעם האחרונה שלה, היא לא תוכל לחזור שוב. היא הביטה בעיניו […]
זה לא מה שהתכוונתי.. אני כל כך מצטערת.. אני מניחה שפשוט לא הבנתי.. שהכוח שבידיי עצום.. וכעת לא אוכל לתקן דבר.. רק לחיות עם האשמה הכבדה.. שבגללי את בקבר עכשיו… […]
"אנחנו לא שווים?" הוא שואל ותופס בידי, משהו בקולו מונע ממני מלשחרר את ידי וללכת. "סליחה?" שאלתי, קולי על סף רתיחה. "את בגדת, אני בגדתי, זה לא אומר שאנחנו שווים […]
אני מסתובב סביבי המצבה שלך. מחליק את ידי על שכבת האבק, ומנקה אותה. אני מניח ורדים לבנים – שתמיד הכי אהבת – על קברך, וזורק את הוורדים מחודש שעבר. מבטי […]
מעבר לאופק ובין ההרים שוכן לו אגם, אגם הקסמים מימיו של האגם כה קסומים שאת כל המשאלות הם מגשימים אמרו לעודד הקטן, שאת אימו לקח הסרטן, שילך, יחפש ויזהר והאגם […]
טוב,אז לפי מה שהבנתי השיעמום הרג אותי..ועוד מעט אני צריכה לצאת ללג בעומר כיתתי,ולא בא לי על זה.. אז אני יעשה לכם איש תלוי (כן כן אולימפוס זה מימך ♥) […]
הוא מביט אל האופק, קרני השמש חודרות מבעד לעננים ומזכירות לו שעוד יש תקווה. הוא נשכב, שרוע על הדשא הרך, מסתכל מעלה אל המרבד הכחול, שנדמה כי יד אמן נעלמה […]
היא ישבה בקצה הבר הרועש. עיניה מכוסות במשקפיים עבים, המסתירים את עיניה הכחלחלות-סגלגלות. שערה החום-זהוב היה אסוף בזנב סוס מאחורי ראשה ואיבד חלק גדול מיופיו. "אחת, שתיים, שלוש – ולשתות!" […]
אני הולכת ברחוב מלא אנשים, יורד גשם שוטף וכולי ספוגה, אני מנסה להגיע למקום מפלט, אני צריכה להגיע למקום ריק לחשוב בו. אני לא יכולה לראות דבר או לשמוע דבר, […]
אני שקועה עד הצוואר במים קרים כקרח. אך במקום לעשות ככול אדם בעל היגיון ולשחות חזרה אל החוף, אני פשוט נשארת, הרפתי את שרירי והתחלתי לצוף במים. הבטתי בירח שהאיר […]
חסר ביטחון, חסר אונים ומבין. והם מבינים… אבל גם הם חסרי אונים, והכל סוגר. ואתה לא יכול לשתוק! אבל אסור לצעוק! לכן אתה צועק ובורח… ולמה? כדי לשתוק במקום אחר!
זה סיפור על ילדה שכל שנותיה חיה בה ציפור תקווה, כחולה-אפורה. זה סיפור על ילדה שהולכת עם בגדים ארוכים גם בקיץ, כשאמא צריכה שתעזור לה לסחוב סלי מזון, כי רוב […]
כיוון שקיים בארץ בלבול קטן בין משמעויותיהם של ציניות, אירוניה וסרקזם, אבקש להדגים את ההבדל בקטע הבא, לשירות הציבור. ציניות היא לצפות בסרטון הזה שכאן: ולהגיב כדלקמן: "כמה נדוש! מספר […]
הוא כרע ברך, ידו רעדה בהתרגשות. "ססילי ווטרס, התנשאי לי?" הוא שאל. אושר התנוסס על פני אהובתו, "כן!" היא קראה בשמחה ונשקה לו. ~לפני עשרים וחמש שנים~ "אתה פה?" קרא […]
רחש נשמע בחדר, וגרם לעיניו להיפתח, הרחש, כמובן נוצר על ידי. "על מה אתה חולם?"שאלתי אותו ברגע שראה אותי. "האמת, שזאת שאלה רטורית" עניתי לאחר שנייה, וקמתי ממקום ישיבתי. "גם […]
עמדתי על החוף, מביטה אל הים. הרוח החמה פורעת את שיערי והחול תחת רגליי לוהט. לא הבחנתי בדבר, לא בים שנצץ בגוון ירקרק, ולא ברוח שחיממה את עורי הקפוא. הייתי […]
"מספיק!" אני צורחת וזורקת את המסרק על המראה שבחדר. "תפסיקי, אני לא רוצה לשמוע אותך יותר! תפסיקי!" אני קורסת אל הרצפה בדמעות וידי מנסות לשווא להדחיק את קולה. "אני מצטערת, […]
"למה את בורחת?" שאלתי אותה. "זה לא נקרא לברוח, אני בסך הכל עושה הכל כדי שלא להיתקל בך." היא ענתה ביובש. "זה עדיין נקרא לברוח, או להתחמק או איך שלא […]
אל תצפה לזה, כי בקרוב זה לא יקרה. רק תגיד לי מתי אתה מבקש שהכול יתרחש, מכיוון שאני רוצה לעשות זאת הכי רחוק ממועד בקשתך. רק בשביל להעמיס על כאבך, […]
שמעתי אנשים צועדים מעלי, צעקות, יריות, ושקט. פלוגה של חיילים התקדמו מערבה. התקרה של המחסה מחול שלי התחילה להתפורר. מזל שחפרתי מנהרה צדדית. עצרתי ונחתי קצת. טוב, אז אולי זה […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
