הם קמו מהדשא ונעצרו ברגע שראו אותו. הוא לא יכל להכיל את זה יותר. גיא נפל לרצפה בבכי. הוא לא ידע אם הוא שמח או עצוב, הוא כבר לא ידע […]
היום הזה התחיל כמו כל יום. גיא קם מהמיטה בחדר השינה האהוב עליו ורחץ את הפנים. הוא לא טרח ללבוש חולצה, בכל מקרה לא היה פה אף אחד חוץ ממנו. […]
נועה פקחה עיניים בבהלה. היא הייתה בבית שלה. גופה וראשה פעמו בכאב אבל הם היו שלה, לא של ויויאן. זה היה חלום רע, סיוט, זה הכל. היא התעלפה וחלמה על […]
"אין סיכוי שנצליח להגיע לשם, גם אם היינו בגובה הרגיל שלנו זה היה בלתי אפשרי." פקמן הסתכל בייאוש לעבר הפתח בתקרת החממה שלוטם הצביעה עליו. אולי מק'רירי יוכל לעזור להם […]
"גיא, זה אתה?" נועה קראה במעלה המדרגות. צליל הצעדים המשיך להתקרב לעברם. אלו היו צעדים כבדים, איטיים. בראש המדרגות הופיעה דמותו של הפרופסור וכל הקבוצה נשמה לרווחה. "כבר הדאגת אותנו," […]
המרדף התחיל. הבוגד ביניהם. דור ופקמן הסתכלו אחד על השני דרך פתח הדלת שביניהם. דור עבר את הדלת ונכנס לחדר של פקמן. "מה אנחנו עושים?" הוא שאל. "אני לא יודע," […]
'אתה בסדר ילד?' שאל פלאש בעדינות לא אופיינית. "האדם היחיד שאי פעם האמין בי שונא אותי. אז לא, אני לא ממש בסדר," אמר פקמן בקול רועד. 'איך אתה מכיר את […]
גיא לא היסס כלל כשיצא סוף סוף מהחדר מלא הדם שנקלע אליו. הוא פתח את הדלת הבאה וחשף חלל מפואר למראה. הרצפה הייתה רצפת אבן אפורה ומשני צדדיו של גיא […]
"מה לעזאזל?" קרא פקמן בהפתעה. הוא היה עסוק בדקירת המחסום הבלתי נראה שמנע ממנו לצאת מהחדר כשפתאום שמע חריקה איומה מאחוריו. ואז הוא ראה שהקיר התחיל לזוז. "נפלא, פשוט נפלא. […]
'עכשיו מתחיל הסבב השני,' אמרה ויויאן. "זה אומר שאני יכולה לצאת?" שאלה נעה. 'זה אומר שאת צריכה לצאת.' נעה הושיטה יד דרך הפתח שקודם לכן היה חסום. היא צעדה ועברה […]
המדרגות חרקו בזמן שפקמן טיפס בהן באיטיות. כמובן שהמדרגות פה חורקות, הוא חשב, שום דבר בבית הזה לא יכול להיות לא מלחיץ. והוא באמת צדק, אפילו הקול הזה שהמשיך לדבר […]
"אז, אנחנו עושים את זה?" שאל פקמן. עדיין היה מוזר לגיא וללוטם לשמוע את המילים של פקמן מהפה של הבחור הגבוה הזה. היה לו קול נמוך ורציני ובינם לבין עצמם […]
היה משהו באוויר, משהו שונה שאף אחד מחברי הקבוצה לא הצליח להבין בדיוק מה הוא. האוויר שנשב סביבם היה נקי יותר מהאוויר שהם רגילים לנשום, ולא רק כי הם גרים […]
לוטם נסעה בקו הזה כבר הרבה פעמים, ככה שהיא לא ממש שמה לב לסביבה שלה כשהאוטובוס התנודד באיטיות בפקק שברחובות העיר התחתית בחיפה. טיפוסי לצהרי יום שישי. יום ההולדת של […]
אני הוא מלך התולעים! קראתי בקול, ואלפי תולעים יצאו לדרכן בתגובה לפקודתי, והן הזדחלו להן מבעד לדלת השירותים שפערתי לרווחה במיוחד עבורן, והן בקעו מפתח הניקוז שברצפה, והן בצבצו מבעד […]
החלטתי ליסוע לעבר ביתה של אמילי,השעה הייתה 11:23 והשמש זרחה וליטפה את גבי, החניתי את האופניים ליד ביתה של אמילי ונכנסתי. בתוך הבית שררה המולה מישל (האח התאום של אמילי) […]
היי, קוראים לי תומר ואני גרה בניו זילנד קריקרי (עיר) אימא שלי מורה וקוראים לה אדל, ואבא שלי… טוב, מעולם לא הכרתי אותו ואני גם לא רוצה! (אולי קצת ). […]
אני שומע אותו קורא לי בלילה מחוץ לדלת… הוא אומר לי ״פרח שלי זאת אימא… תני לי להיכנס…״ אמא שלי מתה לפני שנה
אני לא יודע מה נמצא בארון, אבל זה הבריח את המפלצת שמתחת למיטה…
אתה בבית, אמא מבשלת לך אוכל במטבח… ואז אמא מתקשרת להגיד לך שהיא מאחרת
האיש האחרון בעולם ישב בבית שלו ושמע דפיקה בדלת
"תנתק אותו מהחשמל. אני רוצה לסיים את זה עם הידיים שלי." ניתוק מוחלט מהעולם. הוא לא יכול, לא לראות, לא להריח ולא להרגיש כלום. כל מה שהוא יכול לעשות הוא […]
הייתי אז בן 10 עברתי לבית אומנה בגלל הוריי אמא שלי אלכוהוליסטית ואבא שלי נפטר לפני המון שנים ממנת יתר ואני לבד מנסה להחזיק מעמד אני לא אשכח את אותו […]
השמיים כבר קדרו כמוות מעל בית החולים לחולי נפש " סיינט לואיס" וליבה של סוזנה כבר התמלאה דממה גם היא בעצמה טעתה לעצמה כיצד הגיע למצב הזה אך שום דבר […]
שבועיים עברו מאז הפעם האחרונה שדיברתי עם מנחם שמואלי. פגשתי אותו לפני שבועיים בספריה העירונית. הוא סיפר לי שהוא התחיל לצאת עם בחורה שהוא הכיר דרך האינטרנט. מעבר לזה לא […]
הוא נעלם הוא לא היה שם שמעתי את קולות הסירנה מרחוק והבנתי מה קרה לקח לי דקה להבין ואז זה נקט לי נפלתי על הרצפה בצער ובכיתי בלי הפסקה זה […]
בין עלות השחר להנץ החמה. רחובות יפו ובניניה התמירים. קול המואזין טרם נשמע. גבר הולך בבגדים כהים וסולידיים ברחובות, מתאמץ לא לבלוט למרות שאין אף אחד מסביב. לא מרים את […]
מאז שעברתי לגור בדירה לבד אני מרגיש שעוקבים אחריי, משקיפים עלי, אני יודע שזה נישמע פרנואידי, האמינו לי, גם אני בהתחלה חשבתי, שהכל פרי דמיוני. אבל אני מפתיח לכם, שאחרי […]
סיפורים מפחידים רצח!
סיפורים מפחידים באים כדי לעורר אותנו, אלו סיפורי מתח או אימה שכל מטרתם היא לעורר תחושה של פחד. בסיפורים מפחידים הכל יכול לקרות, הכוונה היא שהרע יכול להיות דמות אנושית או ישות אפלה, יצור מיסטי או מיתולוגי. המיקום של הסיפור הינו בעיירה, עיר, מחנה קיץ, משרד או כל מקום שמתחשק. לסיפור מפחיד אין מגבלה של מקום וזמן אבל בד"כ סיפורים מפחידים אמיתיים מגיעים לשיאם כאשר העלילה מתרחשת בלילה במקום מבודד. בסיפורים מפחידים הגיבור בד"כ מנצח ונישאר אחרון על הרגליים כנגד כל הסיכויים.
סיפורים מפחידים בד"כ מסופרים מסביב למדורה והם יכולים להתחיל כאגדה אורבאנית על משהוא שקרה לפני המון שנים, מסורת, אירוע או סתם חפץ שמיוחס לו משהוא אפל ולא טבעי.
סיפורים מפחידים מאוד דואגים להוציא מאיתנו את מיטב הדמיון והתחושות שמשהו שלא בהכרח טוב עומד להתרחש, אם תקשיבו לשורות אלו אולי תוכלו לשמוע את פעימות הלב המואצות שגוברות בכל פעם שהדמות המסתורית מתקרבת לדלת, צעד ועוד צעד שמובל בנקישות קליק קלאק של עקב נעל וחריקה של דלת שזזה …
לכו עם הפחד עד הסוף
הפחד הוא הכל בסיפורים מפחידים, וכולם אוהבים לקרוא סיפור אשר מעלה את קצב הלב שלנו וגורם לנו להסתכל מעבר לכתף בחשש. אז כדי לכתב סיפור מפחיד רצוי להתחיל בפתיח מסתורי שירמוז לכוח לא ברור שסובב את העלילה של הסיפור, כמו כן מומלץ לכתב על גיבור שקל להזדהות איתו כגון דמות שיש לה בעיות יומיומיות: סטודנט, חוקר, בלש וכדומה. תמיד צריך להשאיר מסתורין בעלילה: כלומר לא ישר לגלות מי עומד מאחורי המעשים המפחידים אלא לתת רמזים שיכולים להוביל לכמה חשודים אפשריים, כך נוצר מתח ופחד מהלא נודע.
אחרי שהסברנו לכם בגדול מהו סיפור מפחיד זה הזמן והמקום לכתב סיפורים מפחידים ללילה אפל וקודר או סיפורים מפחידים לילדים.
מדורה, לילה, אתם לבד ביער…
כדי לספר סיפורים מפחידים אתם צריכים את האווירה המתאימה: לילה, מקום מבודד, מדורה (ל"ג בעומר הוא זמן מצוין לסיפורים מפחידים). אם אין לכם יכולת או כוח לשמור את הקהל שלכם מרותק אתם יכולים לספר סיפורי מפחיד קצר או סיפור מפחיד על רוחות רפאים. ישנו גם ז'אנר פחות מוכר של סיפורים מפחידים עם סוף מצחיק: בסיפורים אלו שומרים על מתח וסוף הסיפור הוא דבילי ושטותי כך שהקרח נשבר כשכולם צוחקים והדברים נשארים ברוח טובה. קחו בחשבון שיש אנשים שהדמיון שלהם עובד שעות נוספות ולכן סיפורים מפחידים אמיתיים ללא סוף מצחיק יכולים לגרום להם לנדודי שינה לכמה ימים טובים.
