זה מבוסס על הסדרה "מלכות הצעקה", אחרי 10 שנים לאחר המקרה עם "השטן האדום" שאנל אוברלין תופסת את מקומה של הדיקנית מאנץ´ ומנהלת את אוניברסיטת וואלאס, שאנל נהיית רעה יותר […]
הסיפור התחיל בילדה בשם מאי, ולמאי הייתה משפחה ענייה. למחרת אמא של מאי הביאה לה מספיק כסף כדי לקנות אוכל מהשוק, מאי הסכימה והלכה לשוק, היא קנתה אוכל ולפני שדרכה […]
זה סיפור אמיתי שקרה לי עם כמה חברים ואחותי כשתתחילו לקרוא תהיו מרותקים ורק תחקו להמשך… טוב תקשיבו יש כמה דברים שצריך שאני אספר לכם ואני כמעט בטוח לגמרי שהסתירו […]
והרגישה גוש בגרונה… "אימי.. או אימי מתוקה שלי.." אמא שלי אמרה ודמעות עלו בעיניה. לא רציתי לגרום להם לבכות… זה קרה.. בטעות… אבא שלי משך אותי אליו וחיבק אותי.. חיבוק […]
בעיירה נידחת באנגלייה חיו חמש בנות חברות הכי טובות מיקה, לורה, אליז, לינזי וויקי. ללורה היה עבר קשה, אמא שלה היתה אלכוהולסטית והיתה מרביצה לה והיום אחד הי איימה אליה […]
דלתות הבית נסגרו מעצמן… וננעלו… הבטן שלי התהפכה, הרגשתי פחד.. פחד ענק! הצרחה טיפסה במעלה גרוני.. וביחד איתה גם הסלט שאכלתי… ואז, נזכרתי. הכנסתי יד לכיס אבל.. לאזעזל! הטלפון לא […]
חותמת שנשארת כל החיים… עמוק בתוך הלב… נחזור להיום, יום שבת בבוקר, שמעתי את אמי צועקת לרקס, אחי הקטן, לרדת לאכול ארוחת בוקר. צלילי הפלייסטיישן השתתקו וצעדים איטיים נשמעו בדרך […]
ואז… ראיתי את הליצן, שגר מתחת למיטה שלי… הוא התקרב עוד יותר, פניו היו באיפור הליצנים, כרגיל אך עיניו… אווו את עיניו לא אשכח בחיים! שחורות בוהקות… העישון הלבן נראה […]
בוקר, יום שבת, הכל כרגיל… הציפורים בחוץ מצייצות, מהמטבח עולה ריח של חביתה וסלט ומחדר אחי נשמעים צלילי הפלייסטיישן… ואני? אה כן אני שוכבת במיטה, העיינים שלי אדומות, כעומדות להיעצם… […]
פרק 1 – וינטר סקול "שלום לכולם," אמר אדם גבוה למדי שנכנס לכיתה בבגדים נאים. זקנו היה ארוך ומוזר למדי והוא שילב ידיים בסמכותיות "אתם מוזמנים להתיישב," הוא אמר וכולם […]
שש.. אף אחד לא יודע שאני כאן, אף אחד לא יודע שאני קיימת. זה סוף העולם, זה סוף היקום! מלחמת העולם השלישית! ואם מישהו שומע אותי..שיברח, כי כאן אי אפשר […]
עכשיו אתה לבד, והעולם מישורת של ים רוגע. בין העלים הרחבים, בין גזעי הקוקוס, בצללים, הם מחכים לך. בקצה החול הלבן. אבל אל תפריע לעצמך, ילד חכם. תמשיך לבהות אל […]
שלום לכולם. זה נימצא בקטגוריה של האימה כי זה מתבסס על אימה. אני עושה סיפורים אלקטרונים. מה זאת אומרת, אני מצלם את עצמי מספר סיפורים שעוסקים באימה. סיפורים שקראו לי […]
הדרך הייתה חשוכה מאוד קיללתי את עצמי על זה שלא חיכינו כמה שעות בבית של ג'ק עד שהשמש תזרח, קלי ישנה במושב האחורי. היא שתתה יותר מדי במסיבה והחליטה לישון […]
זה עצוב שאנשים קונים חיות צעצוע מפלסטיק שעובדות על סוללות ויש אליהן יותר סימפתיה מאשר לחיות רגילות שעשיות מדם ובשר וכן יכולות לנשום וכן יכולות להרגיש. אתם יודעים, כאלו על […]
אזהרה: התוכן הבא מכיל קצת קללות ( מהמכתב של ג'ין ) התוכן מזעזע ולא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10 כולל בואו נתחיל ! הועלה על ידי קטרינה KathrinaScearStory ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ זה […]
כשהייתי בת 5 הורי נטשו אותי. הם השאירו אותי ברחוב וברחו, לפני שהם עזבו אימי אמרה לי שהם יחזרו לקחת אותי… לא ראיתי אותם מאז. כמה אנשים מצאו אותי מעולפת […]
זה לא כל כך סיפור אבל זה יכול להתפתח לסיפורים טובים . זה נטו למי שאוהב אימה ואני לא מדבר על סיפורים על חייזרים וכאלה אלא על קריפיפסטות. יש פה […]
אז ישבתי שם, כולי רטוב, מפוחד…. נשמתי לאט ובקושי, הרגשתי את הקיר הקשה הלוחץ על גבי, זה לא הפריע לי. ברז האמבטיה טפטף לאט, כל טיפה שנפלה קרעה את לבי. […]
עצבן אותי שאין סיפורי אימה טובים… לפחות לא באינטרנט, ואם כן, אז זה לא אימה, זה גועל מטריד, ועלה לי רעיון קודם אבל זה רעיון נוסף מז'אנר האימה (ולא אימה […]
המשכנו ללכת במסדרונות החשוכים . לא ידעו מה עוד מחכה לנו ,אבל בכול זאת המשכנו . לא ידענו לאן ללכת , קולו המשיך להדהד בכול מסדרונות הבית וזה היה נראה […]
דשא ירוק ונעים מתחת לרגליים. דשא קריר ורטוב. רטוב שאינו דם וצואה מתחת לרגליים. הדשא נכנס בחריצים כשאני הולכת, מלטף ומרגיע. אני כבר לא יכולה ללכת, רק לרוץ, לברוח. שום […]
סיפורי אימה זה היה הכי קרוב לסיפור שאני הולכת לספר לכם עכשיו זה סיפור אמיתי ועצוב אני מתחילה כיתה ה באתי לבית ספר אחרי שנתיים עם מורה אחת עכשיו יש […]
פעם היתה אישה מיסתורית. היא גרה בצריף ישן והרוס בשכונה רגילה לגמרי, הבית שלה היה יוצא דופן. אף אחד לא ידע איך קוראים לה, מה שם משפחתה וכל דבר אחר. […]
*הסיפור הראשון שלי* זאת כבר לא הפעם הראשונה שאני שומעת קולות בלילה. מן קולות של צרחות. אני תמיד מפחדת לבדוק מה הם אותם קולות. וכך, עוד לילה עבר, בקושי ישנתי. […]
(צלצול טלפון) אני: הלו? מי זה? מישהו: שלום, אנחנו עושים סקר בנושא- אני (מתעצבן. אני שונא את הנודניקים האלו): שוב פעם אתם והסקרים שלכם? מתי תנוחו? אני מנתק! מישהו: לא, […]
"הלו?" קוראת סטפאני בחלל החדר הסגול "מישהו שומע אותי?". דממה צורמת בארמון בית ווילסון. סטאפני מתקדמת לחדר הירוק, חוששת מעט. בכניסה לחדר צלולית שחורה ומאיימת. "מי שלא תהיה, אני רק […]
תחיית המתים: אני רואה אותו, הוא עומד מולי. אני מרגיש את נשמותיו על פניי , כה קרות. הוא לא השתנה חשבתי, עברו להם השנים אך הוא אינו משתנה. הרגש התערבב, […]
היא טיילה ברחובות הקרים. היא יצאה לפאב, למרות שהיא ידעה שבימים האלה מסוכן להיות בחוץ. למה? אף אחד לא יודע. אבל התחושה שמישהו מביט בך לא עוזבת את אף אחד […]
רגליים עברו במהירות על מדרכה מלאה בשלוליות, משפריצות מים בכל צעד. נשימות כבדות ורועדות נשמעו מבעד לשפתיים. דמעות זלגו על לחיים רזות ושדופות, משתלבות בטיפות הגשם והדם אשר כיסו את […]
