גברת קולינס ישבה ליד הטלפון שעות, מחכה לשיחה שנראת שלעולם לא תבואו.השעה הייתה 3 בלילה.כריסטין כיבתה את האור בסלון uהיא הדליקה את האור במרפסת הכניסה.מקווה שאולי… עוד יש תקווה.היא פסחה […]
היא לא ידעה כמה זמן היא ישבה שם, היא לא ידעה איך הגיעה לשם,היא לא ידעה איפה התינוקת שלה היא רק זכרה איך ברחה אם התינוקת שלה מפני איש בגלימה […]
בושה אחת גדולה !!!!! הוא פסע לעברה ועצר לידהסליחה אולי את יודעת מה השעההיא שלפה את הנייד והשיבההשעה 17.00 ולדרכה המשיכה סליחה את מזכירה לי חברה ותיקההאם במקרה שמך הוא […]
מדוע זה קורה לנו כל כך הרבה אסונות נוחתים עלינו ,כל כך הרבה בכיות שומעים כולנו ואין מלים לנחם את האנשים שבין לילה נסתיימו לגביהם החיים היפים. הקטל בדרכים רק […]
הדלת נטרקה בחבטה עזה ואלומת האור שהאירה נעלמה כליל.חושך מוחלט עטף את סידני מכול הכיוונים והכביד עליה.עינייה היו עצומות.ליבה פעם כול-כך חזק עד שנדמה היה כי עומד להיתפוצץ.סידני הרגישה משותקת, […]
"הלוו? משטרה?" דיברה כריסיטין בפאניקה לתוך שפופרת הטלפון. "זה הילד שלי הוא נעלם!""אני מצטערת, לא מטפלים במקרים של ילדים נעדרים במשך 24 השעות הראשונות." ענה הקול מהקו השני."אבל את לא […]
בפנים.חשוך.אור השמש בקושי הצליח לחדור מבין הקרשים שחסמו את החלון אל תוך הבית.ריח כבד ומחניק שרר באוויר.שני הספות שעמדו במרחב שפעם היה סלון היו דהויות ובלויות, הריפוד שלהן הציץ לכול […]
הלכתי לכיוון החדר היה בו אור ראתי על הדלת את המספר 678,נכנסתי ו…..לא היה שם אף אחד לצערי…היה שם בפינה ארון התקדמתי לעברו צמרמורת עברה בגופי זה היה מפחיד,פתאום הדלת […]
היא פסעה לאיטה תשושה ועצובה בית לא היה לה היכן להניח את ראשה שקיות רבות מחזיקה עת כתפה בטוח היא מבקשת לנוח קימעה כיצד אפשר לחיות בצורה כל עלובה החיים […]
שעה: 7:00.מיקום: ארה"ב, קליפורניה, לוס-אנג'לס, פסדניה, רחוב מדיסון 45."וולטר, מותק?" העירה אותו כריסטין, אמו, "תקום" והיא נענעה את כתפו.וולטר זע במיטתו."אתה תאחר לבית-הספר, ואז אני האחר לעבודה.""אני קם, אמא." אמר […]
סיפור זה מבוסס על סיפור אמתי שקרא בארה"ב.השנה: 1928.תאריך: 10 למרץ.מיקום: ארה"ב, לוס-אנג'לס. הקדמה:שכריסטין קולינס יצאה כמידי בוקר לעבודתה כמפקחת במרכזיית טלפונים בלוס אנג'לס, היא הניחה שה-10 במרץ 1928 הוא […]
אוי לבושה ולכלימה "בואו מתוקים שלי יש לי הפתעה בשבילכם" "הבאת לנו עוגות מאמי"???? "לא, אך הבאתי לכם צעצועים" "הם התאכזבו מאד ומוחמד הצעיר אמר כאלה מתנות קונה לנו דודה […]
הוא צעד בשמטה חשוכה ,נטושה.מחפש עוד קרבן, עוד טרף -להרוג לרצוח…התאווה עלתה מעבר לכול גבול מעבר לכול דמיון שאפשר לתאר…הוא חיפש עוד נפש אחת, שלא הספיקה לברוחלפני סופה הרע ומר, […]
בקר טוב לכולכם חברי היקרים הבקר התעוררנו עם שמועה מחרידה שמועה שאין מצב לתאר את גודלה של החרדה של כאב הלב שניתך בלבבות כולנו ושלא נדע כיצד אפשר להמשיך מכאן […]
מעשה באשה קשישה אשר בעלי חיים מאד אהבההיא דאגה להם כאילו היו בני משפחתהמדי בקר בבקרו ירדה מביתה כששקית ענקית בידהכל החתולים התקבצו מיד מסביבה והמתינו להכי תאכיל אותם וגם […]
הבטתי בעיניים השחורות שלה , העיניים השחורות , שהיו מצבצות מבעד לפוני הארוך והשחור שלה, שהיו מקום המסתור שלי , התקווה היחידה שלי, השלוה שלי , כעת הן לא יותר […]
"אני מזהיר אותך מראש," אמרתי לג'וש "אם אני מספר לך אתה נכנס לצרות שלי.""לא נורא." הוא אמר."זה קרה בגיל עשר," אמרתי לו. "הייתי עם אחי בבית וישנו, היה לי סיוט, […]
"אנדי, כמה טוב לראותך!" אמר לי הקול.הסתכלתי מסביבי, לא ראיתי אף אחד, העולם החשיך ובני האדם נבלעו בתוך החושך.התאמצתי להיזכר מי מדבר אליי, ופתאום נזכרתי בקול שדיבר אליי לפני חמש […]
"מי אתה?" שאלתי בחשש."אני הסיוט שלך…הסיוט המתמשך שלך…" ענה לי הקול והחל לצחוק.זה היה רק קול, בלי גוף, בלי כל צורה.התעוררתי מהחלום, מזיע ומסריח.שום דבר לא השתנה, התעוררתי בחדרי, דממה […]
הוא התפוגג בעשן שמילא את חלל המטבח וחדר לראותייה של סידני הקטנה. זה צרב את גרונה וגרם לה להשתעל כול כל חזק עד שחזה התחיל לכאוב ועינייה דמעו. סידני עצמה […]
היא חזרה מבית הספר."ילדה.." שמעה קול.היא הסתובבה לאחור ולא ראתה איש..הרחוב נהיה חשוך מאיש, אף אחד לא היה שם."ילדה…" שמעה שוב.הרוח נשבה בחוזקה.היא לא הצליחה לזוז ממקומה."מי זה?" שאלה בקול."אני…" […]
"עכשיו אני מבין למה התנפלתי עליך. בכל מקרה, תעזור לי. אחרת, אחרת…" הוא אמר. הייתה לי תחושה שהוא פחד לעשות לי משהו, למרות שהיה בוגר ממני. "אחרת מה?" שאלתי אותו […]
"יוני!יוני!!"רצה לעברו נטלי בצרחות,אך ללא מענה."הצילו!!בבקשה,תעזרו לי!!!"צעקה,אך כל תל אביב נעלמה."אהההההההה."נפלה.נטלי עמדה במסך שחור,מחזיקה את ראשו של יוני.היא הבחינה במשהו מוזר : ליוני לא היו כתמי דם על בגדיו.."יוני,תתעורר,בבקשה."לחשה לו,ופתאום […]
החדר היה ריק, זאת אומרת, ריק מאדם. הספרים היו מסודרים על המדפים, אבל כמובן לא לפי הסדר שהספרנית הייתה מעדיפה. ספר אחד היה שרוע על הרצפה. "החמישייה בטירת האוצר", מאת […]
לפתע האור עצר מול העיניים שלי, האור סנוור אותי כל כך אבל אט אט התרגלתי לאור וראיתי דרך האור אישה זקנה וצנומה בגלימה שחורה שכיסתה את שיערה הלבן ובידה החזיקה […]
נטלי אספה את כל הדברים שלה וברחה מבית הספר,היא ידעה שאמה לא תסלח לה על זה אבל לא היה לה אכפת.דברים מוזרים קורים לה.היא רואה כל מני דברים."אההההההה" שמעה צרחה […]
כל הדלתות (שמצאתי) היו נעולות. הייתי לכוד. פה ושם שמעתי צעדים חלושים, אך כאשר ניערתי את ראשי כדי לשמוע טוב יותר, דממה. התיק שלי ניצב לידי. הוצאתי ממנו עיפרון ודף, […]
איימי יצאה בריצה מהאולם והחליפה את חצאית הטוטו במכנסיים רגילים "זו הפעם האחרונה שאני מרשה לאמא שלי לשלוח אותי לחוג ריקוד!!!" איימי צעקה בתקווה שהמורה שנמצאת בחדר ליד תשמע אותה. […]
____________________________________שלום – קוראים לי טל ואני לומדת בבה"ס טשרנחובסקי בנתניה (חטיבת ביניים). התאריך: יום שישי 13.1.2013. וכן, אם שמתם לב התאריך הוא יום שישי השלוש עשרה.שיעור ראשון – מדעים עם […]
כ – שמונים וחמש מכדה"א לא מאמין בפיות. שאר החמש עשרה כן. אני לוקחת חלק מהשמונים וחמש.לא בגלל שהם הרוב. אלא בגלל אותה טעות של הוריי. כשהייתי קטנה נפלה לי […]