הגיבור שלי – פרק 9

פרק 9:
סיימתי להתארגן ובדיוק זאין נכנס, עשיתי סיבוב במקום ושאלתי: "איך?" זאין: "וואו, את נראת מדהים" אני: "תודה מאמי, גם אתה נראה מעולה" התנשקנו וכולם נכנסו ושאלו "את מוכנה?" נייל: "אתם לא מבזבזים שנייה אהה…" הוא אמר וכולנו צחקנו דניאל באה אלי וחיבקה אותי ואמרה לי: "את מהממת" אני: "תודה יפה שלי, את נראת מדהים עם השמלה הזאת", יצאנו מהחדר שלי וסלון, הצטלמנו קצת ובאנו לצאת אני: "אוקיי לפני שיוצאים יש לי חוק אחד!" ליאם: "והוא ליהנות?" אני: "לא, אסור להשתכר! לכל אחד מותר עד 4 כוסות ומי שמשתכר מהר מותר 2!" כולם אמרו בסדר ויצאנו למועדון. בתחילת הערב שתינו כולם ביחד אחד כדי להשתחרר קצת, אני וזאין הלכנו לרקוד, הארי הלך לעמדת הDJ, האמת הוא לא רע בזה (זה המועדון הקבוע שלהם) ואת השאר אני לא רואה כרגע, אחרי שעה וחצי שאנחנו שם פתאום הייתה מוזיקה לטינית (הארי כבר לא היה בעמדת הDJ) וה DJ אמר "יש פה אנשים שרוקדים ריקודים לטינים שיכנסו למרכז הרחבה" ופתאום כולם זזו מהרחבה והיא הייתה ריקה וכולם צעקו "זאין! זאין! זאין!" ופתאום הוא עמד שם ברחבה לבד עשה את הושתת היד שמסמנת שתבוא בת זוג וישר נכנסתי לרחבה, ותפסתי את ידו ונצמדנו להתחיל לרקוד זאין: "את יודעת לרקוד?" אני: "בוא תבדוק!" הוא חייך והמוזיקה התחילה ואנחנו איתה, זאין רוקד מדהים, ואני מרגישה את האדרנלין בוער לי העורקים והתחלנו לעלות רמה ושילבנו בתאום מושלם ריקודים קובנים וסלונים והריקוד נגמר, וה DJ אמר "אני רואה שהלילה הגיעו עלינו מקצועניים" וכולם הריעו לנו ומחו לנו כפיים, אני: "התעייפתי בו נלך לשבת קצת" זאין: "טוב בובי, ואת רקדת מדהים" התיישבנו אני: "גם אתה, לא ידעתי שתה רוקד ככה" שתינו עוד כוס רקדנו קצת, אני וזאין אספנו את כולם וחזרנו הביתה (בשעה הייתה 1 וחצי בלילה וכולם היו ערניים) נכנסנו הביתה דניאל: "אנחנו רוצים מופע" וכולם הסתכלו עלינו אני: "מה מופע?" הארי: "מה אתם מתעממים, כולנו ראינו איך רקדתם, אנחנו רוצים מופע!" וכולם התחילו לצעוק "מופע! מופע! מופע!" זאין: "טוב טוב מופע" הבאתי את המזוודה של ה DJ להארי ופתחתי לו את הקובץ של השירים הלטינים, דניאל צילמה אותנו בוידיאו ונייל, לואי וליאם היו הקהל.. רקדנו במשך שעה וחצי בלי אפסקה, בחיים שלי לא רקדתי ככה, זה הרגיש מדהים.. סימנו לרקוד, כל אחד הלך לחדר שלו, התארגנתי לשינה לבשתי טייץ שחור וגופייה ורודה והתיישבתי על המיטה וחשבתי כל הכול, איזה יומולדת מדהימה הייתה לי, איזה מזל שהכרתי את דניאל הבנים, איזה מזל שהכרתי את זאין, נרדמתי והתעוררתי בבהלה מסיוט נוסף כמו כל לילה הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 3 לפנות בוקר, החלטתי ללכת לזאין לבקש שישן איתי כי זה ממש מוזר אבל רק כשאני ישנה איתו אין לי סיוטים. נכנסתי לחדרו בשקט וראיתי ישן כמו מלאך וגם הוא היה בלי חולצה וראו לו את כל הקוביות בבטן (זו חולשה אצלי), המשכתי להתקדם אליו ופתאום הפלתי בטעות את המפתחות שלו לו על הרצפה, הרמתי אותם בשקט בתקווה שלא יתעורר אבל לא הצליח לי זאין: "אנה מה את עושה פה?" אני: "סורי שהערתי אותך זה פשוט שכל לילה יש לי סיוטים וכשישנתי איתך לא היה לי שום סיוט אז.."הוא עצר אותי באמצע זאין: "אז באת לישון איתי?" הוא שאל עם חיוך חשוף שיניים אני: "כן, אם זה לא מפריע לך?" זאין: "ברור שזה לא מפריע לי, בואי" שכבתי לידו, התחבקנו, עצמתי עיניים ונרדמתי…