הגיבור שלי..-פרק 30!

הן קפצו אחת על השנייה בחיבוק מוחץ.
"אני לא מאמינה,נטלי..מה את עושה פה?" שאלה אותה מלאני.
"אתן מכירות?" התערבתי עוד לפני שנטלי הספיקה לענות למלאני.
"אה-הה,אנחנו בנות דודות" אמרה נטלי.חייכתי. ואני עוד חשבתי שיהיה אסון,שהן ישנאו אחת את השנייה…
הן התחילו לדבר וחזרנו לבית שלי.
נכנסתי, ראינו את סאם יושב על הספה ושרה נדבקה אליו. משהו בפנים כאילו עקץ אותי.אולי..הקנאה?
אני לא שונאת את שרה. היא ממש ממש חמודה.
נטלי ומלאני ישר חייכו לסאם. נטלי בלי בושה שתיישבה על סאם.
"סאם,היי אני לא הספקתי לדבר איתך הרבה כלכך בבית החולים–" אמרה נטלי אבל מלאני קטעה אותה.
"בבית החולים?! למה הייתם בבית חולים? ביחד?"שאלה קצת בכעס.
הבטתי בשרה,היא נראתה מבולבלת וכועסת ביחד. היא נעצה מבטים בנטלי שתקום מסאם. אבל נטלי לא קמה!!וזה עיצבן גם אותי..
"כריס עבר תאונה" אמר סאם והוריד את נטלי ממנו בעדינות.
הוא קם,והלך למטבח.
הלכתי גם,רציתי פשוט להיות קרובה אליו,היו פעמים שהייתי פשוט צריכה אותו איתי,אבל היו כאלה שלא יכולתי לראות אותו,המצב הזהה פשוט מבלבל אותי.
"היי" אמרתי בשקט כשנכנסתי למטבח.
"היי" אמר בחיוך ומזג לעצמו קולה.
"סליחה אם הן קצת..אתה יודע.." אמרתי במבוכה.
"זה בסדר,אל תדאגי"אמר ושנייה לפני שיצא מהמטבח לחש לי "אני רגיל"
"שחצן"אמרתי והוא יצא מחייך.
התיישבתי בכיסא שהיה לידי..הרגשתי ריקה. ברגעים אלו רציתי כלכך לראות את ליסה.
אני בכלל כבר לא כועסת עלייה,הכל משחקי כבוד.
אני רואה אותה תמיד, היא כל יום מנסה להסביר לי,לדבר איתי..אבל.אני לא נותנת לה..משחקי כבוד! כמו שאמרתי..
מזגתי לי מיץ ויצאתי והמטבח. אף אחד לא היה בסלון. נכנסתי לחדר שלי. ראיתי את הבנות משחקות אמת או חובה,אוקיי..נחמד.
"היי איימי,בואי..סליחה שהתנחלנו לך על החדר" אמרו.
"זה בסדר"אמרתי והתיישבתי ליד שרה..
התחלנו לשחק,היה משעשע לגמרי..עד שהגיע התור שלי לסובב..
הבקבוק עצר על נטלי ומלאני.
"נטלי תשאלי את מלאני" אמרה שרה קצת בשנאה.
"בואי מלאני"אמרה לה נטלי.
מלאני התקרבה לנטלי ונטלי לחשה לה סוד..
מלאני חייכה ..
"סאם..בוא שנייה" היא קראה לו.
אחרי דקה בערך סאם בא לחדר.
הוא הסתכל עליי בשאלה.סימנתי לו שאין לי מושג מה קורה..
מלאני נעמדה והתקדמה לעבר סאם. היא העיפה אליי מבט בחיוך ואז נישקה את סאם ובחושניות.
עייני נפערו..הרגשתי איך הלב שלי מתחיל לבעור,
למה היא עשתה את זה????!!!!!!