הגיבור שלי – פרק 3

פרק 3:
אחרי חצי שעה שאני ומייגן דיברנו היא נרדמה ואני ההייתי משועממת אז החלטתי שאני הלך הכיר את הבחורים והבחורה שהיא בטח חברה של אחד מהם וכך עשיתי. באתי אליהם ואמרתי: "היי אני אנה" בחור בלונדיני עם עיניים כחולות ענה: " אנחנו יודעים, אבל בכל מקרה לי קוראים נייל, זה הארי, זה ליאם, זה לואי, זאת דניאל חברה של ליאם וזה זאין כמו את שיודעת, אז את לא מזהה אותנו?" אמר כאשר מצביע על כול אחד אני: "האמתי שאתם נראים לי קצת מוכרים…….אה אתם האנשים מהפוסטרים שבחדר של חברה שלי…… אוקיי, אז בני כמה כול אחד מכם?" הם אמרו לי ואני אמרתי להם שאני בת 18 והשיחה שלנו זרמה ואחרי חצי שעה של דיבורים (גם גיליתי שזאין רווק ושהוא ממש חמוד, נראה לי שאני מתחילה להתאהב בו), נייל: "אני נהיתי רעב" אני: "אוי יש לי רעיון מושלם! אין אני גאון שהבאתי את זה " זאין: "למה את גאון? ומה הבאת?" אני: "חכו שנייה" קמתי והלכתי והביא את המזוודה עם השוקולדים, חטיפים ובירות וראיתי גם שמייגן עדיין ישנה, חזרתי אליהם עם המזוודה, זאין: "את גאון כי הבאת מזוודה גדולה??" הוא שאל לא מבין אני: "לא חכה שנייה" פתחתי את המזוודה והעיניים שלהם נצצו "את גאון" כולם אמרו ביחד והתחלנו לאכול (למזלי שמתי 10 בירות אז זה הספיק לכולם ונשאר עוד) אני: "רגע , אתם מכירים את המשחק 'נבר' ?" זאין: "כן למה?" אני: "כולם לקחת בירות משחקים 'נבר' " כולם לקחו בירות והתיישבו על הרצפה (הרצפה הייתה כמו שטיח כזה) ליאם: "אף פעם לא אכלתי אבוקדו" כולם שתו (חוץ מליאם כמובן) דניאל: "אף פעם לא נישקתי בחורה" כל הבנים שתו נייל: "אף פעם לא גרמתי לבן אדם להיכנס לבית חולים" הארי, זאין ואני שתינו אני: " מה עשיתם?" הסתכלתי על זאין והארי, זאין: "קפצנו במקפצה, התנגשנו אני שברתי את האצבע והוא את הזרת" צחקתי ואמרתי "גאונים" הארי: "ואת?" אני: "התאגרפתי אם מישהו ואני לא יודעת בדיוק מה קרה לו רק אמרו לי שלקחו אותו לטיפול נמרץ והוא נשאר בבית חולים 4 ימים" כולם הסתכלו אלי בשוק הארי: "התאגרפות?" אני: "כן, מאז שלפני שנתיים חטפו אותי אני לומדת התאגרפות" אמרתי את זה כאילו זה איזה משהו בקטנה וכולם היו עוד יותר בשוק חייכתי ואמרתי: "טוב יאללה מה ניתקענו? תורי..(הוצאתי אותם מהשוק) אף פעם לא ההייתי בהופעה חייה" כולם שתו לואי: "למה?" אני:" סתם לא יצא לי.." לואי: "אוקי..אף פעם לא היה לי חבר…חח.. דניאל ואנה זה שלכן" דניאל שתתה ואני לא נייל: "אנה, למה את לא שותה?" אני: "לא היה לי אף פעם חבר ובבקשה אל תכנסו שוב לשוק.." זאין: "אוקיי לא נורא בסוף יגיע האחד המושלם בשבילך (הוא חייך אלי וגרם לי לעלות גם חיוך), אף פעם לא התנשקתי עם בחור" הפעם גם דניאל שתתה וגם אני רק שדניאל שתתה בגאווה ואני כשהעיניים שלי מתחילות להתמלא בדמעות, זאין הבחין בכך והוא קם התיישב לידי וחיבק אותי ושאל: "מה קרה? מישהו פגע בך?" לא ידעתי אם לספר להם או לא כי אני מקירה אותם רק 4 שעות אבל אני מרגישה ממש מחוברת איתם אז החלטתי לספר, אני: "אני התנשקתי רק פעם אחת בחיים שלי וזו הייתה נשיקה שלא מרצוני, זה היה אחד החוטפים שחטפו אותי לפני שנתיים זה היה זה שהיה בן 17 " סיפרתי לו והתחילו לצאת דמעות מעיני למרות שלא רציתי וזה גרם לשאר הבנים ודניאל להסתכל אלי והחליטו לא לשאול שאלות.. אחרי 5 דקות בערך נרגעתי זאין: "את בסדר?" אני: "כן, תודה" הוא שיחרר את האחיזה בי ונשאר לשבת לידי אני: "זאין אתה יכול לספר להם מה קרה כאן עכשיו כדי שיורידו את הפרצוף המבוהל, זה עושה קמטים?…" כולם צחקו קצת זאין:" אני לא חושב שזה יעזור אבל אני יכול לנסות.." הוא סיפר להם הכול דניאל: "אני מצטערת" אני: "זה בסדר..אז עכשיו אני ימשיך, אף פעם לא ראיתי את ההורים שלי רבים" כולם שתו אני: "ברצינות?" ליאם: "אין לי מושג איך ההורים שלך עושים את זה אבל אני מאחל לך שזה יישאר ככה" אני: "תודה" מה שליאם אמר גרם לי לעלות חיוך אני: "יש לי אחד טוב, אף פעם לא הייתי בפארק" כולם שתו והמשכנו לשחק וגילינו אחד על השני המון דברים ואז קיבלתי אסמס מקלואי (אחת החברות הטובות שלי) 'יש תוצאות של הפסיכומטרי' (אני יודעת שאי אפשר להשתמש בפלאפון בזמן טיסה אבל זרמו) אני: "אומיגאד" לואי: "מה יש?" אני: "חברה שלי אמרה לי שיש כבר תוצאות למבחן פסיכומטרי" לואי: " וכמה קיבלת?" אני: "שנייה אני בודקת….(כולם כולל אני כבר עברנו ממצב ישיבה לעמידה בגלל בלחץ)……עאעאעאעאעאע" צעקתי וקפצתי בחיבוק על זאין כי הוא עמד הכי קרוב אלי ואז אחרי 5 שניות התנתקתי והרגשתי קצת מובכת וראיתי שגם הוא אני:"סורי, פשוט התלהבתי מהציון ואתה הייתה הכי קרוב אלי" זאין: "זה בסדר, אז כמה קיבלת?" אני:" 800!!" צרחתי כולם היו בשוק ובירכו אותי ואמרו לי כול הכבוד וחיבקו אותי ואז ראיתי את מייגן כנראה הערנו אותה מהצרחות וגם שתי דיילות באו לראות שהכול בסדר כי צרחנו אבל דניאל הרגיע אותן ואמרה להן שאנחנו מצטערים וזה בגלל שקרה במשהו טוב….