הגיבור שלי..-פרק 22 (פרק דרמטי)

התעוררתי כששמעתי רעש. פקחתי את עיניי אור השמש בצבץ בחלון הפתוח ואוויר הבוקר דיגדג את כל גופי. התרוממתי טיפה. הגב בכלל לא כאב או שרף.
"הערתי אותך?" לפתע שמעתי את סאם. הוא היה בחדר ובדיוק סיים ללבוש את חולצתו.
"לא"אמרתי בקול חלוש של אחרי השינה וקמתי. שיטט אני עדיין בבגד ים.
התקלחתי בזריזות. וכשיצאתי חיפשתי את סאם.
"סאם?" קראתי.
"מה?" הוא ענה מהמטבח.
הלכתי למטבח.. "אני מכין חביתה ,רוצה גם?" הוא שאל.
"כן למה לא." עניתי בחיוך. והלכתי לחתוך ירקות לסלט. התעוררנו יחסית מוקדם. בדרך כלל אין לנו זמן לאכול ארוחת בוקר כי אנחנו מתעוררים מאוחר יחסית.
"סליחה שהתנחלתי לך על המיטה" אמרתי כשאכלנו.
"שטויות,הגב שלך..מה איתו?"שאל בחיוך.
"הוא כבר לא כואב" אמרתי,והוא חייך חיוך ניצחון של 'אמרתי לך' ואני רק חייכתי במבוכה.
"אזז ,איפה ישנת הלילה?" שאלתי את סאם אחרי שתי דקות של שקט.
סאם הרים אליי את מבטו ואמר "בסלון".
"אהה.." עניתי מאוכזבת. מה יש ליי??

"מלאני הייי" קראתי למלאני במסדרון.
"היי לא ראיתי אותך כל היום." צעקה מלאני בחיוך והתקדמה אליי.
קיבלתי הודעה.
'שתדעי לך שאני לא אוהב שאת מסתובבת עם מלאני..' סאם שלח לי הודעה.
שיקפוץ לי…
*כעבור חודש-
"נוו איך היה המבחן?היה קשה? קל? הצלחת בו?? ענית על השאלה עם הנוסחה המסובכת שאמרת לי עלייה?" סאם הציף אותי בשאלות כשהגעתי הביתה.
"סאם תירגע" אמרתי וצחקתי.
"נו איך היה?"שאל.
"היה מעולה!" אמרתי בחיוך.
"אמרתי לך שאני מלמד טוב.." אמר סאם בגאווה.
"סאם תאמין לי שגם אם הייתי יושבת שלוש שעות סגורה בחדר ולומדת עם קוף הייתי מצליחה" אמרתי.
"עלאק..רגע מה?!"שאל מבולבל.. צחקתי.
"דרך אגב..אבא שלך שלח לנו משהו" הוא אמר.
"באמת,מה?" במשך חודשיים שלמים בקושי חשבתי עליו עברנו לכאן לפני חמישה חודשים אולי. הרבה דברים השתנו.
הוא הוציא שתי מתנות עטופות יפה. על אחת היה כתוב 'איימי' ועל השנייה 'סאם'.
"קחי" הוא נתן לי את המתנה שלי.
הלכתי לסלון וישבתי על הספה וסאם אחריי.
"אז מה את חושבת שזה?" שאל והסתכל עליי.
"בוא נגלה" אמרתי בחיוך מאוזן לאוזן והתחלנו לפתוח את המתנות.
הסתכלנו אחד על השני בחיוך. גילינו שם שתי קופסאות של אייפון 5.
"זה לא היה הכרחי אבל..למה לא" אמרתי וסאם הנהן.
חקרנו את האייפון טוב טוב,מה הוא עושה. מה חדש..מה שונה..ומה טוב ומה פחות. האייפון יצא רק אתמול..האבא הזה לא נורמאלי.
תוך ארבע שעות כל התמונות המספרי טלפונים וכו' כבר הועברו לאייפון החדש.
"מעניין איך כולם יגיבו אם אני אגיד להם שיש לי אייפון 5 " אמר סאם בציניות.
"כדאי שתבדוק את זה,לא?" שאלתי.
"לא כדאי" הוא אמר.
חטפתי לו את האייפון ושלחתי הודעה לכל החברים שלו..
'יש לי אייפון 5 מה תגידו על זה???'
כול החברים שלו ענו את אותה הודעה.. 'שתי דקות אני אצלך'
"מה? מילמלתי.
"מה הם כתבו??"שאל סאם.
"כלום" אמרתי. "תני לי את זה" הוא חטף תאייפון.
"את רואה מה עשית?" אמר.
"אל תדאג..הם לא רציניים" אמרתי מחייכת.
"אני מקווה" אמר.
צלצול בדלת. "אני אפתח" התנדבתי.
"פתחתי את הדלת..והעניים שלי כמעט יצאו מהמקום.."סאם,ניראלי שהם היו רציניים" צעקתי לו.
כל החברים שלו נכנסו..והתנפלו על סאם בשאלות על המכשיר החדש.
אחרי שעה כבר נמאס להם מהמכשיר וכולם התפזרו בביתינו..חלק צפו בטלוויזיה חלק שיחקו סנוקר חלק שתו בירות וחלק סתם השתעממו.
למזלי חלקם הלכו הביתה ונשארנו רק: אני,סאם,כריס,ניק,אדם,רוברט,מייק,טיילור,אנדרו ואוסטין.
הסתובבתי בין כולם. הלכתי למטבח. ראיתי שאין שם אף אחד. ראיתי הרבה אלכוהול על השולחן בחרתי בקבוק בירה.סאם לא מרשה לי..לא שאני מקשיבה לו..הוא אומר שאבא שלי הזהיר אותו לגבי משקאות.זה בירה!!!! כולה בירה!!
הסתכלתי שוב שאין אף אחד. לקחתי בשקט את הבקבוק.
"שלא תחשבי על זה אפילו" סאם נכנס ואמר.
"סאם זה כולה בירה!" אמרתי.
"זה בירה לבנה. לכי קחי לך בירה שחורה.."אמר.
"אבל היא לא טעימה" התעצבנתי.
הוא גילגל עיניים ויצא.
ראיתי עוד בקבוק על השולחן. מי שואל את סאם בכלל..
לקחתי את הבקבוק בזהירות.
"תודה" אמר כריס וחטף לי את בקבוק.
"כריס.זה שלי" אמרתי.
"לכי קחי לך בירה שחורה" אמר ולגם מהבירה.
יצאתי בעצבנות.. "איימי"קרא לי אדם. שישב על הספה בסלון וצפה במשחק פוטבול או כדורגל או בייסבול..אני לא מבדילה.
"מה?" שאלתי בעצבנות..
"מה יש לך?" שאל צוחק.
"כלום,נוו אדם מה רצית??" שאלתי.
"את יכולה להבין לי בירה לבנה מהמטבח?"שאל כשהוא מביט במסך הטלויזיה.
"בטח" אמרתי בעצבנות והלכתי למטבח. לא משנה מה..עכשיו אני שותה משהוווו!!!
הייתי כ"כ נחושה בדעתי שמהבקבוק הראשון שראיתי שתייתי זה היה בקבוק ארוך. שתיתי בלי להפסיק.
זה היה מגעיל אבל כ"כ רציתי לבוא לסאם בסוף הערב ולהגיד לו ששתיתי ולא קרא לי כלום.
הפסקתי לשתות. הראש שלי החל להסתחרר,הכל היה מטושטש. ראיתי איך הרגליים שלי מתחילות להתעייף. ישבתי על הכיסא הקרוב. נשמתי כמה שניות נרגעתי..ואז נזכרתי שאדם רצה בירה. לקחתי בקבוק בירה ויצאתי מהמטבח. שוב הכל הסתובב..
הגעתי לאדם. הגשתי לו את הבירה.
"איימי..את בסדר" שאל.
"כ..כן, רק כואב לי קצת הראש.."אמרתי. הראש התפוצץ לי.
"מי שתה חצי בקבוק ערק?" שמענו את סאם שואל..
"אויי שיטטטט" שמעתי את אדם ממלמל. הוא משך אותי לעבר השירותים.
"איימי את לא נורמאלית" הוא אמר וסגר את הדלת. איכסס שתיתי ערק??בגלל זה,זה היה דוחה.
"אני לא מרגישה טוב" אמרתי.
הוא לא הספיק להגיב וכבר הקאתי בתוך האסלה..
"א..את בסדר "הוא שאל.
"אני חושבת שכן"אמרתי בקושי.
"בואי,אני אעזור לך לשטוף את הפנים" הוא עזר לי והרגשתי הרבה יותר טוב.
עמדנו אחד מול השני.
"תודה.." אמרתי בחיוך."לא היית חייב לעזור לי"
"שטויות" הוא אמר וחיבקתי אותו.
לפתע סאם התפרץ לשירותים. הוא הסתכל עלינו והוא נראה כועס. התנתקנו מיד מהחיבוק.
"איימי אני יכול לדבר רגע עם אדם?" שאל.
"לא" עניתי,אני מכירה את סאם.הוא שיכור עכשיו. הוא לא יודע מה עושה. הוא ירביץ לאדם. ולמרות שאדם שרירי, סאם יחסל אותו. סאם חזק! חזק מאוד!!
"אז אני מצטער שתצטרכי לראות את זה.." מלמל והחטיף לאדם אגרוף בפרצוף.
"סאם זה מספיק" צעקתי. הוא לא הקשיב לי. "סאם אני הייתי שיכורה!!" צעקתי שוב. והוא עזב את אדם והסתכל עליי.
"אני שתיתי למרות שאמרת לי לא לשתות,אדם רק עזר לי"הרכנתי ראשי ולחשתי.
סאם הסתכל על אדם במבט מצטער.
"זה בסדר,אחי" אמר אדם. והחזיק בפרצופו.
יצאנו מהשירותים וכל החברים של סאם הסתכלו עליינו כלא מבינים.
"אדם..מה קרה לך?" העז ניק לשאול.
"כלום לא קרה לו,נפל עליו המדף על הפרצוץ" אמרתי למרות שזה בכלל לא הגיוני.
למזלי לבנים האלה יש יופי ולא שכל והם רק הוציאו משפטים של "אווץ'","איי"ו"לא נעים"
התקדמתי לעבר החדר שלי..כל הקטע הזה הספיק לי להיום.
נכנסתי וסגרתי את הדלת. התיישבתי על המיטה ונשמעה דפיקה קטנה בדלת. כריס הציץ מבעד לדלת.
"היי" הוא אמר בחיוך.
"היי" אמרתי באנחה.
"אז..מה באמת קרה עם אדם?" שאל.
"אמרתי לך..נפל עליו מדף" אמרתי.
"איימי אני לא דפוק." הוא אמר וישב על המיטה גם..
"אתה ניראה אחד כזה.." צחקתי.
"מצחיק..נו מה קרה.." שאל
סיפרתי לו מה שקרה. "סאם רק דואג לך, הוא לא רצה שתיפגעי." אמר לאחר מכן.
"למה שאני אפגע?" התעצבנתי מעט.
"מה הוא לא ניסה לנשק אותך?" שאל.
"מי??" שאלתי,שאלוהים יעזור לי!!
"אדם" ענה.
"לאאא! וגם לא הייתי נותנת לו" אמרתי בכעס.
"למה?" שאל לא מבין.
"ככה!" אמרתי.
"רגע אל תגידי לי שאת.." הוא אמר כשקלט את המבט המובך על פניי.
"אף פעם לא התנשקתי" הודיתי..
"ילדה טובה של אבא!!" הוא אמר וצחק, ואז חיבק אותי.