הגיבור שלי..-פרק 10

"אוףף זה לא פייר אני לא ראיתי איך זה קרה! עכשיו את מסבירה לי איך הכל התחיל!!"התעצבנה ליסה.
"אוויי את קצת מגזימה ליסה!"אמרתי לה.
"מגזימה?! עוד כמה דקות כל הביצפר ידבר על זה שהתלמיד החדש מכתה י"ב העיף מעליו את מלאני מכיתה י"א. מלאני!!! הילדה הכי מקובלת בכל הביצפר הזה..כל הבנים חולמים שהיא רק תסתכל עליהם ובנות לוקחות אותה כמודל לחיקוי" אמרה ליסה.
"טוב אז כמו שראית, המעודדות באו לבנים וכשהתחלת להסביר לי מלאני הזאת נמרחה בצורה מוגזמת על סאם,ואז כריס התעצבן ואמר משהו למלאני והיא לא התייחסה אליו אפילו,סאם הרחיק את מלאני ממנו ושאל את כריס משהו,כריס ענה לו בכעס ומלאני המשיכה להימרח על סאם אז הוא פשוט העיף אותה מעליו,זהו את רואה לא עניין גדול"אמרתי לליסה אך היא מלמלה לעצמה "זה ענק!!".
"טוב בואי לכתה"אמרתי לליסה ומשכתי אותה אל עבר הכיתה. פתחנו את הדלת והמורה כבר היה שם,הוא ישב על השולחן והכתיב לכיתה מה לכתוב אך נעצר כשנכנסנו.
"כן,ולמה אתן בדיוק איחרתן?"הוא שאל בנימה רצינית ורק עכשיו שמתי לב עד כמה המורה שלנו צעיר היה לו שיער שחור פרוע ועיניים אפורות והבגדים שלו היו יחסית יפחם משל שאר המורים.
"חשבתי שהמורה למוסיקה חולה" אמרתי בחשד והסתכלתי על ליסה, כל הכיתה החלה לצחוק ואז רוי ה"גאון" הוסיף שמן למדורה ואמר תוך כדי שהוא צוחק "את התירוץ הזה עוד לא שמענו"
"לפי מה שאני יודע, עדיין אין לנו שיעורי מוסיקה" אמר המורה בחיוך מתגרה..וואו איזה מורה רציני קיבלנו!!! [ציניות]
"טוב שבו במקום" אמר המורה בחיוך כשראה שאני וליסה השתתקנו. ישבנו במקומותינו ואחרי שעתיים של התכתבויות עם ליסה נשמע הצלצול הגואל.
"בואי מהר" לחשה לי ליסה ומשכה אותי לעבר הדלת. "ל..למה?" לחשתי לה.
"איימי,ליסה..בואו לכאן רגע" נשמע קולו של המורה.
"בגלל זה.." אמרה ליסה.
הלכנו למורה והוא חיכינו שכל התלמידים יצאו מהכיתה.
"טוב.."פתח המורה את השיחה. "אז בגלל שזאת תחילת שנה ,ובגלל שאיימי את חדשה"הוא פנה אליי . "אז אני אוותר לכן"הוא אמר. ואני וליסה השמענו קולות אנחה.
הסתובבנו ללכת ושנייה לפני שיצאנו מהדלת שמענו שוב את קולו של המורה "וליסה, זה לא פעם ראשונה שאת מבריזה, חסר לך ואת מבריזה שוב" הוא אמר וזיק של שובבות נראה בעיניו.
ליסה התקרבה אליו ואמרה "רגע המורה,אתה מאיים עליי?" היא שאלה.
"בדיוק" ענה המורה בחיוך וליסה צחקה והסתובבה אליי.
"בואי נלך לקפיטריה" אמרה ליסה. ומשכה אותי לעבר קפיטריה ענקית.
לקחתי לי מעט אוכל במגש וליסה הובילה אותי לאחד השולחנות. התיישבנו ואז באו עוד שתי בנות,
"היי ליסה,היי את איימי נכון"אמרה אחת מהן,היה לה שיער אדמוני ועיניים בצבע ירוק חזק.
"כן,עניתי בחביבות. והן הלכו לשולחן אחר.
"איימי תכירי. אנג'ל וטרה" היא הצביעה קודם על האדמונית ואז על השנייה עם השיער החום.
הבחנתי במלאני נכנסת לקפיטריה. כל העיניים ננעצו בה.
היא הלכה בראש מורם וסימנה לחברותיה מה היא רוצה לאכול והן הניחו על המגש שלה.אח"כ הן התיישבו בשולחן המרכזי שהיה בקפיטריה וכמה בנים ובנות הגיעו ושאלו אם הם יכולים לשבת לידן-אויי אלא שיעשו הכל כדי להיות מקובלים!
"איימי,איימייייי!" שמעתי את ליסה צועקת.
"מה?"התעשטתי על העצמי.
"הפלאפון שלך מצלצל כבר שעה!!" היא אמרה ואני עניתי.
"הלו"
"היי איימי מה קורה?"שמעתי את קולו של סאם.
"בסדר"אמרתי וחייכתי לליסה חיוך תחמני. "מה?" היא שאלה בלי קול ואני שמתי את האייפון על מצב רמקול.הנחתי אותו על השולחן ושאלתי את סאם.
"אז..סאם היה היום משהו מיוחד? אתה יודע..עם מישהי או משהו כזה?" שאלתי וציפיתי שיספר לי על כל מה שקרה עם מלאני.
"אממ..לא משהו מיוחד."אמר ואני התאכזבתי.
"אתה בטוח?" שאלתי כדי לוודאות.
"כן! אני בטוח איימי"הוא אמר לאט.
"טוב ביי" אמרתי מהר וניתקתי לו בפרצוף.
"את באמת מצפה שהוא יגיד לך על מה שקרה היום?" שאלה ליסה בחיוך.
"לא יודעת,אולי.." אמרתי עדיין בתקווה.

"היי ליסה תבואי אליי היום בחמש ככה" צעקתי לליסה לפני שנכנסתי לג'יפ של סאם.
הנסיעה עברה בשתיקה. פשוט לא היו לנו נושאים לדבר עליהם, הגענו לדירה ונכנסתי לחדר. היה כ"כ משעמם.את שיעורי הבית עשיתי כבר בכיתה-זה לא שאני חנונית או משהו כזה,פשוט החומר הזה היה לי ממש קל אז העדפתי לגמור אותו בכיתה.
לפתע נשמע צלצול בפעמון הבית.
"אני פותחת!" צעקתי ורצתי לדלת,רק לא לשבת בחדר ולא לעשות כלום.
"ווואו איזה התלהבות"אמר סאם שיצא גם הוא לפתוח את הדלת, אך חזר לחדר כשראה שאני כבר פותחת.
פתחתי את הדלת ומולי עמדה נערה שניראת בגילי, היא הייתה מהממת!!! היא הייתה בלונדינית ועינייה היו בצבע טורקיז שפתיה היו ורודות ומודגשות ליפגלוס ורוד.
"היי" היא אמרה בחביבות.
"היי" השבתי בחיוך.
"אממ..אני שרה אני השכנה כאן,רציתי לבוא אתמול אבל חשבתי שאולי את רוצה..לא יודעת..לפרוק את המזוודות או משהו" היא אמרה בחביבות.
"זה בסדר,בואי תכנסי.אני אכיר לך את סאם" אמרתי בחיוך. והיא נכנסה.
"שבי כאן אני יביא לך משהו לשתות,"הורתי לה לשבת על הספה והלכתי למטבח. הבאתי מיץ וכמה עוגיות.
יצאתי מהמטבח, "סאםםם" צעקתי לסאם שיצא.
"מה?" הוא צעק מהחדר ואני הנחתי את המגש על השולחן בסלון וצעקתי לו "נוו בוא"
הוא יצא מהחדר נטול חולצה,שיער פרוע ועם משקפיים גדולים ושחורים שהחמיאו לו בצורה לא אמתית.
"ה..היי" גמגמה שרה ונשכה את שפתייה שאור מראהו של סאם.
דווקא חשבתי שהיא לא תתלהב מסאם,הרי בטח בנים מתחילים איתה בלי סוף.
"היי" אמר סאם בפשטות,
"סאם זאת שרה היא שכנה שלנו" הסברתי. וסאם התיישב על הספה. הזוגית.
"בת כמה את?" שאל אותה סאם.
"16" היא ענתה.
"אהה.. איימי היא בגיל שלך"פנה אליי סאם.
"בן כמה אתה?" היא שאלה את סאם.
"18" הוא ענה.
"אתם חברים?" היא שאלה אותנו.
"לא" ענינו ביחד.
"אהה..אוקיי" היא אמרה בחיוך.
התחלנו לדבר , השיחה זרמה.. "טוב אני חושבת שאני אלך" אמרה שרה לבסוף.
"ביי" אמרנו אני וסאם כשהיא הייתה ליד הדלת.
"טוב אני בחדר" אמרתי.
"אני חוזר לאלגברה"אמר סאם והחזיר את המשקפיים שבזמן השיחה שרה בקשה למדוד.
נכנסתי לחדר ובצד ראיתי את הגיטרה שלי. כמעט שכחתי שהבאתי אותה.
התחלתי לנגן את השיר "BOTH OF US" ושרתי את השורות של טיילור.
תמיד כיף לי לשיר את השיר הזה!