שקרים , בגידות והרבה כאב – פרק 1

"נו?"
"רגע זה לוקח זמן , ואתה עוד יותר מלחיץ , סבלנות."
"טוב אבל זריז"
"הנה….עכשיו צריך לחכות שתי דקות , אם יש שני קווים זה אומר שזה חיובי " אמרתי , ואני נשבעת שיכולתי לשמוע את פעימות הלב של רועי.
"אוקי…לנשום לנשוף , לנשום לנשוף…" הוא מפחד מזה אפילו יותר ממני …
"ר…רו…רועי…ז…זה חיובי…" אמרתי , בעודי מתבוננת המומה במכשיר בדיקת ההריון שבידי
"א…מיטל….איך ? "
"מה איך…" שאלתי
"איך זה קרה , את הרי לוקחת גלולות…"
"אני מה ?! גלולות ? מה פתאום .."
"א…אז מה זה הכדורים שאת לוקחת כל יום ?" שאל לא מבין
"ויטמינים… אוי רועי…" החזקתי את הראש בשתי ידי והבטתי במראה שמולי בחוסר אונים.
—————————————————————————————————————–
"תומר אני מתחננת תפסיק , זה כואב !"
"היית צריכה לחשוב לפני אם ללכת למסיבה הזאת או לא , זונה ! " הוא צעק
"אנ…אני מצטערת תומר אבל בבקשה הפעם תסלח לי זה לא יקרה שוב אני נשבעת! " היא אמרה והדמעות זלגו מעייניה
"זונה מסריחה ! אני לא אתפלא אם הזדיינת שם עם מישהו מה"ידידים" שלך מטומטמת!!! " הוא חבט בה שוב , והיא התחננה שיפסיק.. חלק קטן בו ריחם עליה מעט , אך חלק גדול מאוד בו אהב לראות אותה שרועה על הרצפה , בוכה פגועה ומתחננת לרחמים.
"א…אבל תומר אני אוהבת אותך למה אתה מכאיב לי !? " שאלה בתקווה שתקבל תשובה לסבל הזה שהיא עוברת.
"ככה , עכשיו עופי לי מהבית לא רוצה לראות את הפרצוף שלך אפילו ! " הוא צעק ופתח לה את הדלת .
היא ניסתה להבין מה היא עוד עושה איתו , איך היא מסוגלת לאהוב את המפלצת הזאת..
הוא גרם לביטחון שלה להיות ברצפה , היא לא מאמינה בעצמה .
הוא גרם לה להאמין שהיא מכוערת ושמנה וזולה ומסריחה , ושאף אחד אחר לא ירצה אותה והיא צריכה לומר תודה שהוא בכלל סובל אותה…
הדימוי העצמי שלה היה כל כך נמוך עד שהיא בעצמה האמינה בזה…
"אולי יום אחד זה יעבור לו…..הרי…הוא אוהב אותי , הוא לא סתם היה נשאר איתי…" חשבה לעצמה , וסילקה את שאר המחשבות מראשה.
—————————————————————————————————————–
"מזל טווווווב יפה שלייי ! " אביב חיבק אותי ונשק לי בעדינות על השפתיים
"חח..תודה מאמי , מזל טוב קושקוש " אמרתי
"את מאמינה ? 7 חודשים ! אני אוהב אותתתתתך ! " הוא צעק וחיוך מאוזן לאוזן נפרש על פניו
"כן…מי היה מאמין .." היא לא באמת הקשיבה , או שמה לב למה היא אומרת , הראש שלה היה במקום אחר.
במשך 4 חודשים לירון בוגדת בחבר שלה.. בוגדת בו עם בחורה.
היא לא סגורה על המין שלה , היא בסך הכל בת 16 , היא חשבה שאולי עם הזמן המצב יתבהר והיא תוכל להחליט איזה מין היא מעדיפה , אך כרגע היא נהנת משניהם.
"גם אני מתגעגעת , אבל אנחנו ביחד 7 חודשים היום והוא בטח ירצה שנעשה משהו יחד אז כנראה שנתראה רק מחר מאמי " אמרתי מאוכזבת
"אה…אוף…לירון את הבטחת לי שבקרוב מאוד תדעי מה את רוצה " היא אמרה
"אני לא יכולה לגרום לעצמי להחליט , הזמן עושה את שלו …" אמרתי , מפחדת מהתגובה שלה , אולי אמרתי משהו לא במקום ?
"זמן … ? את באמת חושבת שאני אחכה לך ב"זמן" הזה ?" היא אמרה בעצבים
"א…אנ…אני לא יודעת כרגע קורל…בבקשה אל תעשי צעד כזה , לא בינתיים" התחננתי
"את יודעת שלא..אני אוהבת אותך , ואני כל כך רוצה להשוויץ בך ולהגיד זאת החברה שלי ולצעוק את זה לכל העולם…" כל כך הרבה צפייה היה בקול שלה..כאב לי לחשוב שיכול מאוד להיות שאאכזב אותה.
"מאמי את באה ? המונית בחוץ ! " אביב קרא
"כ..כן אני באה " אמרתי
"קורלי אני אדבר איתך כשאני אוכל , אני אוהבת אותך , באמת בבקשה אל תשכחי את זה.." אמרתי
"לא אשכח .. לשכוח את זה משמע לשכוח אותך , וזה לא יקרה …ביי מאמי "
"ביי " ניתקנו את השיחה.
"את מי את אוהבת?…"