וואנשוט דותן & נייל

פרסתי את השמיכה המשובצת על הדשא הרך, קול הצרצרים הרגוע נשמע בחלל
"בוא שב" הושבתי את נייל על השמיכה והתיישבתי לידו
מזגתי לו יין אדום לתוך כוס הזכוכית שהבאתי איתי, השקנו בכוסנו לחיים והבטנו בכוכבים, היו כמה שניות שקטות
"טוב אז מה רצית לספר לי?" פילח נייל את הדממה ולגם לגימה קטנה מהיין היוקרתי
"אוקיי מותק..איך אני מסבירה את זה?" שאלתי את עצמי
"נו???" הוא כמעט התפוצץ מרוב סקרנות
"טוב אה…" גמגמתי
לקחתי את התיק הורוד שלי ושלפתי ממנו את הבדיקת לידה
"חיובי" אמרתי לעצמי עם חיוך והראתי אותה לנייל
"מה???" הוא אמר וחטף את הבדיקה מידי
הוא הסתכל בי בתימהון, מבטו קפא על עיניי
ואז הוא קפץ עליי בחיבוק עצום, אני אוהבת אותו כל כך

"נייל"
"מה?"
"ירדו לי המים"
"מזתומרת ירדו לך המים?!"
"יש לי צירים נייל"
"לאב מיד לבית חולים"
החזקתי את בטני ביאוש, הוא בועט בלי הפסקה

ישבתי על הספסל הכתום והנוקשה של בית החולים בקוצר רוח, נווו אני רוצה לראות אותו
"יולדת מספר 87 למיון 3 יולדת מספר 87 למיון 3…" שמעתי את הכריזה אומרת
"רגע יולדת 87 זו לא דותן?!" אמרתי וקמתי מהר ומכיסא, אני חייב לראות אותה

היום זה היום הכי מאושר בחיי, חוץ מהיום ההוא כמובן
ביום שדותן כמעט נפטרה, וניצלה בנס
איך שאחזתי בידה הרכה, כשהיא מביטה בי תשושה מבעד למיטת בית החולים ואני מחייך לה
החיוך שלי הוא מה שהציל אותה
אה כן ובנטלי החמוד למד להגיד היום אבא :)