סיפורים בהמשכים

קוראי היקרים אני מעדיפה שלא להלאות אתכם ולספר על החלמתו של רון מור שהייתה מאד איטית אך האהבה שנשזרה בתוכה כמובן ע"י רעייתו הצעירה והמדהימה ורד אשר לא משה ולו […]

פרק 13הייתי פורצת בצרחות וכמעט עשיתי את זה אלא שהיא חסמה את פי בידיה."ששש…" היא לחשה. היה לה קול רענן, שקט. וכשהיא נשפה הייתה הרגשה של רוח אביבית בחדר. מי […]

ד"ר אלעד יצא מהטנדר לאחר שחיבר את רון לאינפוזיה וכך אמר לורד: "המצב שלו לא נעים במיוחד אך זה מצב הפיך, הראשונה גילי השנייה את ולאחר מכן כל הרופאים והסגל […]

הזמן עבר ושום זכר לא נראה בשטח באשמורת הבקר הכל כך קרה ומנוכרת. ורד קפאה מקור וביקשה להיכנס לרכב. החייל החמוד כמובן נעתר לבקשתה ויחד עם ורד נכנסה כמובן גם […]

אם אתם קוראים את זה סימן שאתם רוצים להיות כמוני.אז לפני הכל, בואו נבהיר משהו.אתם לא תהיו כמוני.אז לכל אלא שהתחילו לקרוא את ה'מדריך' הזה ואמרו לעצמם: 'איזה כיף! אני […]

הרעד והפחד שמתחולל בנפשה של ורד בלט לעיני שושי והד"ר אלעד. שניהם ביקשו ממנה לנסות להירגע וד"ר אלעד נתן לה כדור וביקש ממנה שתבלע אותו בטרם יצאו לדרך. שושי דאגה […]

יצאתי מהבית זועמת! הדם רתח בעורקי,ראשי שיחזר שוב ושוב את מה שקרה,רציתי לצרוח!אני שונאת אותו! אני כל כך שונאת אותו!!התיישבתי בפינת רחוב,והוצאתי את הסיגריה האחרונה שנשארה לי בקופסה.ניסיתי להירגע,לנשום עמוק,אבל […]

עיר עתידית – פרק 15 – עונה 2: החזרה לפנימייה:"מה? איך הגעתי לפה…" שאלתי, חצי לוחש ומבולבל. "רון!" המנהלת של הפנימייה קראה. חזרתי לאותו היום שבו הגעתי למושבת החלל. עצמתי […]

19.30האנשים, מי שלא יהיו, מצאו את החור אבל לא מצאו כל סימן לפתיחה. זה כנראה הדבר היחיד שעצר ביניהם לביני. המפתח הקטן שמצאתי במחברת שהפכה להיות היומן הזה.עצרתי את הנשימה […]

ד"ר אלעד טלפון לשושי כדי שורד תשוחח עם בתה. "היי גילי מתוקה שלי מה שלומך נשמה של אמא"? "מאמי את יודעת שעוד מעט שושי תקח אותי לישון בבית של רומי […]

כמובן שהם הוציאו את זה משירה עוד לפני שהשיעור התחיל בכלל.הם התיישבו מסביב לשולחן שלה כשהתחילה להסביר."להקה?" יוני הביט בה בהתפעלות "יאללה אני בעד""נוכל להגיד שזאת העבודה שלנו" אמרה טל […]

**** "לאור" חייכה שירה ונתנה לו הזמנה אחרי שהתיישבו כולם יחד מסביב לשולחן."יוני…" היא חייכה והעבירה לו את ההזמנה "… ולנדב" הוסיפה כשהושיטה לו הזמנה"את בטוחה?" הוא שאל "אני לא […]

החדר היה ענקי,יפיפה, הקירות היו עשויים מויטרינות חד צדדיות(כולל הרצפה), הכל היה גדול כ"כ .ליד הקירות היה מיטות קומתיים עשויות עץ בהיר, וחלקים מהרצפה היו עשויים מעץ בצבוע לבן. חלקים […]

קוראים לי ביי צ'רי,אני בת 15,ואני מסוכנת. אלו היו המילים האחרונות שלי. לא הרבה זמן אחרי זה…אבל הסיפור שלי לא מתחיל כך,הסיפור שלי מתחיל בעיירה קטנה בנורת' פיין,ביום רגיל אחד, […]

בשעה היעודה הגיעו כמה קצינים בכירים כשבראשם שר הבטחון והרמטכ"ל לדירה הצנועה של ורד אשר חייה הפכו לסיוט ארוך ומתמשך. "מה שלומך גב' מור שאל אותה שר הביטחון"? "כפי שאתה […]

ורד נכנסה לשגרה מסוימת וחשה כי עולמה חרב עליה, חשה עלבון צורב כיצד שבו את בעלה בסוריה , כיצד אין שביב של מידע על הנעשה איתו ודמעות ליוו תמיד את […]

אמא הייתה עם דמעות בעיניה וקמה לעברי ממררת בבכי "מגיי!!" היא חיבקה אותי חזק כל כך ובכתה על כתפי."אמא.." חיבקתי אותה גם אני בזמן שאני מסתכלת על כל הפרצופים הכועסים […]

"אתה חותם לה?" חייכתי אליו והוא הסתכל עלי במבט מופתע "מה, לא ידעת? הלהקה שלנו מפורסמת בקוריאה." הוא חייך והביא לי את המפתח לחדר "אנחנו הפרויקט של ג'יי הון.." הסתתי […]

"אתה חושב שאני בוכה על זה?" חייכתי "אני בעצמי לא החלטתי עדיין למה אני בוכה. אז איך אתה יודע מה קרה?" הזזתי אותו אחורנית והסתכלתי עליו בעיניים רטובות מבכי "חשבת […]

"מגיי!!!" ג'ייק וג'יי הון עמדו צמודים זה לצד זה מחוץ לדלת חדרי ודפקו מספר פעמים על הדלת בעודם צועקים את שמי "מגיי, תפתחי את הדלתתת!!" הם דפקו כל כך חזק, […]

כשירדנו מהבמה, אחרי שסיימנו את השיר והריעו לנו במחיאות כפיים ובשריקות, צבטתי את לחיו ולא האמנתי שהוא עומד ממש למולי "מה אתה עושה כאן?" פחדתי לחבק אותו, כדי להתאכזב ולראות […]

ורד רשמה את בתה לפעוטון והילדה פרחה מיום ליום, היא בילתה בפעוטון עד השעה 16.00 וכל יום מגיעה הביתה עם שיר חדש אשר למדה, עם משפט חדש אשר קלטה וזה […]

15/5/1118.57הבטתי בציור שוב והפכתי אותו, רון נעמד לידי. שואל מה ראיתי.נשבעתי לו שלפני שנייה ראיתי חריטה על התמונה. הוא חשב שהשתגעתי.אחרי כל מה שעברנו וכל מה שקורה פה, זה לא […]

****טל זינקה ממקומה כשדפיקה בדלת העירה אותה, ראשה נדפק החלק התחתון של מיטתה של שירה. היא שמעה גם אותה מתעוררת."מי זה?" היא שמעה את שירה צועקת ואז הביטה בשעון. שש […]

טארה~ההתחלה הזו היא לא בדיוק אומנותית, אבל זה מה יש. העניין הוא,שאני מאוד אוהבת לכתוב, אבל ההתחלות שלי משעממות. אימא שלי תמיד אומרת שאני מוכרחה להיות סופרת יום אחד, אבל […]

עיר עתידית – פרק 14 – עונה 2: 1993…!טום הסתכל עלי. החזרתי לו מבט. "אתה סולח לי?" הוא שאל. היינו עכשיו על הקרקע של מאדים, כבר הגיע צוות חילוץ ואסף […]

הישיבה בחברותא עם החברים לעבודה עשתה לורד ממש טוב בלב, היא צחקה ופטפטה כאילו אין לה דאגות כלל. לאחר כחצי שעה היא קמה ללכת והודתה לכולם על האהבה שהם עוטפים […]

ירד גשם באותו היום, אני אוהבת גשם, מאוד. הטיפות טיפטפו אחת אחריי השני, כאילו הם באות לפי איזשהוא סדר שתכננו שם למעלה. ואני הבטתי בטיפות הקטנות האלה שנופלות מהשמיים בשקט וניסיתי להתרכז ולחשוב.מה קרה אתמול בלילה? מה היו הקולות האלה? לרגע אחד חשבתי שאחותי ניסתה לעבוד עליי באותו לילה אבל אז אמרתי לעצמי שראיתי אותה ישנה, אז זה ממש לא ייתכן.אבל מי ירצה לעבוד עליי? מי?. אף אחד לא גר קרוב אליי, אני מרגישה ממש באי נטוס איפושהוא באוקיינוס, בלי חברים, בלי מישהו בגילי, רק אני, לבד, והספרים, אהה והמחשב. החטפתי מבט מהיר למחשב שהיה כבוי ואז הבטתי שוב בחלון ואז במיטה, ואז שוב בחלון. אחותי נכנסה לחדר ועל פנייה ראיתי שהיא באה להציק לי ובו זמנית גם לעודד אותי, היא התחילה בציחקוק ואני רק התעלמתי והבטתי עדיין בחלון "בואי נשחק!" שמעתי אות צועקת מאחוריי "אין לי כוח" מילמלתי ואז היא צצה פתאום מולי וניסתה לדחוף אותי למגירות המשחקים "נו בואי כבר!" האמת שהרגשתי באותו זמן כמו זומבית שדוחפים אותה והיא מתנדנת על המקום. "סנדרה.." מילמלתי ואז הבטתי שוב בחלון "אין לי כוח, מה לא ברור?" ואז שמעתי אותו מייללת ואז צועקת "אני אומרת אותך לאמא!" ואז רצתי אחרייה, אני לא רוצה עכשיו צרות.***"במה משחקים?" אמרתי בקול משועמם "במשחק חשיבה!" היא קראה באושר."נו באמת.." מילמלתי כשראיתי את משחק הקלפים "חלומות" על השולחן."קדימה! את מתחילה!" הרמתי את מבטי אלייה וראיתי שהיא נראת משועשעת מתמיד "אוקיי" אמרתי ואז בא אח שלי הקטן "אני גם רוצה לשחק!" קרא ואז רציתי לדפוק ת'ראש בקיר "נו באמתתת!" ואז סנדרה הביטה בנעם ואמרה "אני משחקת איתה עכשיו!" נו באמת! עכשיו אני גם צעצוע, או משרתת??."אני רוצה לשחק איתכם!" קרא נעם והתחיל לבכות ואז רצה לאמא שלי "אני רוצה לשחק איתם!" שמעתי אותו אומר ואז נאנחתי והבטתי בה "תתחילי".התחלנו לשחק ואז כשלקחתי קלפים מהקופה היא קראה בכעס "את לרחת הרבה מדי!" ואז התעוררתי ואמרתי "לא נכון! אלה חוקי המשחק! אני אמורה לקחת עכשיו חמישה קלפים!" ואד התחלנו לריב ונעם בא במבט החמוד שלו והחזיק בידו משחק פאזל "בואו נשחק בפאזל!" אמר ואז אני אמרתי לסנדרה "אני מעדיפה פאזל מאשר קלפים" קמתי ממקומי וניגשתי לאח שלי הקטן והלכנו לשחק בפאזל "היי! ומי יעזור לי לסדר?!" הסתובבתי כשראיתי אותה כועסת. "נו באמ-" אמא קטעה אותי כשהיא חלפה על פניי ומיהרה לומר לאחותי "אני אעזור לך. ארנלה תשחקי עם נעם" הוצאתי לסנדרה לשון והיא נראתה כועסת ואז נעם משך בידי והבנתי שהוא כבר חיכה מספיק והגיע הזמן לשחק.

היוווווווווווש !!סוורי שלא ממש הצגתי ת'עצמי …. טוב אתה יודע שקוראים לי טולי וזה.. טוב אני בת 13 ו3 חודשיים וכתבתי ת'יומן הזה בגלל שפה אני כותבת מה אני מרגישה […]

לילי רצה במסדרונות הארוכים העשויים מאבן עתיקה, "חכי" קרא אחריה קול. נשמעה צרחה באופק ולילי החלה לבכות. "איפה אני?" צרחה לקירות החשוכים וקרים. לפתע מולה, שם ישר מולה, היא הבחינה […]