מבחן בתנ"ך… (אולי זה יעזור לכם בעתיד) שופטים פרק ו',ז',ח'

-מלחמת גדעון במדיין-

בתחילת פרק ו' מסופר על עם ישראל שחוטא, וכעונש ה' נותן אותם ביד מדיין במשך שבע שנים.
בני ישראל בונים מנהרות, מערות ומבצרים כדי להתגונן מפני המדיינים ולהחביא את האוכל.
בני ישראל זועקים לה', וה' שולח נביא שאומר את דבר ה': "ה' אלהי ישראל, אנוכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים. ואציל אתכם מיד מצרים, ומיד כל לחציכם, ואגרש אותם מפניכם, ואתנה לכם את ארצכם." (פסוקים ח'-ט')

-סצנת הדפוס : מינוי גדעון למנהיג-
מלאך ה' מגיע ויושב תחת האלה אשר בעפרה השייכת ליואש, אבי העזרי. גדעון בנו חובט חיטים בגת האסורה (בדרך כלל חובטים חיטים בגורן פתוחה אבל בגלל סכנת השוד גדעון חובט בגת.)
מלאך ה' פונה אל גדעון ואומר: ה' עמך, גיבור חיל.
גדעון לא מאמין לו וטוען שה' נטש את בני ישראל כאשר ניתנו בידי המדיינים וה' לא שחרר אותם.
מלאך ה' אומר לגדעון שהוא האיש שצריך להוציא את בני ישראל מיד מדיין.
גדעון לא מבין למה, היות והוא מהמשפחה הכי ענייה בשבט מנשה, והוא הכי צעיר מכולם.
מלאך ה' משיב שהוא יהיה עם גדעון והם יצליחו לנצח את מדיין.

גדעון מבקש אות כדי לדעת בוודאות שזהו מלאך ה' (עניין של זיהוי)
האותות שגדעון מקבל מהמלאך:
– כאשר גדעון מביא אוכל, הוא בוחן את המלאך כדי לראות האם הוא יאכל. הוא יודע שמלאכים לא אוכלים ולכן זהו מבחן. מלאך ה' אומר לגדעון לשפוך את האוכל (הבשר, המצות והמרק) על הסלע, וכאשר המלאך נוגע בסלע מלא האוכל עם המטה שלו, אש פלאית שורפת את הסלע, והמלאך נעלם – משמע שהוא לא בשר ודם.
גדעון מפחד שהוא הולך למות מכיוון שראה מלאך של אלוהים, אבל המלאך מרגיע אותו ואומר שלא יקרה לו כלום.

המדיינים מתקדמים לעומק השטח של עמק יזרעאל. גדעון מזעיק את בני ישראל ומגיעים אליו השבטים: מנשה, אשר, זבולון ונפתלי.
גדעון שוב מבקש אותות, הפעם מה', כדי להיות בטוח שהוא ינצח במלחמה ושה' איתו. (עניין של הוכחה ונס).
האותות:
-גדעון משאיר גיזת צמר (יריעת בד) על האדמה ומבקש שלמחרת כל האדמה תהיה יבשה מלבד הגיזה – שתהיה ספוגה בטל. למחרת בבוקר הנס קורה, וגדעון סוחט מהגיזה כוס מלאה במים.
-גדעון הפעם מבקש שכל האדמה תהיה רטובה ומכוסה בטל מלבד הגיזה, ולמחרת בבוקר הנס קורה.

בחירת הלוחמים למלחמה –
אל גדעון מגיעים 32,000 לוחמים, וה' מורה לגדעון איך לבחור אותם. ה' רוצה לצמצם את מספר הלוחמים כדי שבני ישראל יראו בניצחון כמעשה ה' ולא בגלל מספרם הרב.
גדעון מתחיל ב"סינון" ושואל את הלוחמים שמי שלא רוצה להשתתף בקרב, יכול ללכת הביתה.
22,000 לוחמים הולכים הביתה, ו 10,000 נשארים.
השלב הבא הוא "מבחן המלקקים".
גדעון יורד עם עשרת אלפים הלוחמים אל מעיין מים, ומורה להם לשתות.
חלקם יורדים על ברכיהם ושותים, ואחרים אוספים מים בכפות ידיהם ומלקקים אותם כמו כלבים.
גדעון משאיר לצידו רק אלו ששתו מים כמו כלבים, כי הם אלו שנשארו דרוכים עם הנשק, בזמן שהאחרים כרעו על ברכיהם, כרגילים לנוחות ותנוחתם הביעה גם השתחוות לגורמים זרים.
לצד גדעון נותרים רק 300 לוחמים.

גדעון, יחד עם 300 הלוחמים, חונה בעין חרוד כשהמדיינים חונים בעמק יזרעאל, ליד גבעת המורה. (רבים מאוד, "כחול אשר על שפת הים").
כדי לתת לו ביטחון, ה' שולח את גדעון שיירד למחנה מדיין וירגל אחרי המדיינים.
גדעון יורד למחנה יחד עם נערו (כנראה נושא כלים), ובזמן שהוא רואה את המחנה, הוא שומע שני מדיינים מדברים. האחד מספר לשני חלום שחלם. בחלום מסופר על כיכר לחם שעורים שמתהפך במחנה, ולבסוף מפיל את האוהל. פירוש הדבר שגדעון מנצח את המדיינים (כי גדעון היה עובד אדמה. כיכר הלחם=גדעון). לשמע הסיפור גדעון מקבל ביטחון בכך שהוא מבין שהוא הולך לנצח, ושהמדיינים מפחדים.

תכסיסי המלחמה של גדעון-
גדעון משתמש במספר תכסיסים במלחמה:
1. הוא מחלק את הלוחמים ל-3 קבוצות כדי שהצבא ייראה גדול.
2. הוא נותן לכולם שופרות איתם יוכלו לעשות רעש ולהבהיל את המדיינים.
3. נותן לכל הלוחמים לפידים בתוך כדים, כדי שהמדיינים לא יראו את הלפידים.
4. הוא מקיף את המחנה מ-3 כיוונים כדי ליצור אשליה של צבא גדול.
5. תוקף מוקדם בבוקר כאשר המשמרות מתחלפות. זהו גורם ההפתעה, כאשר המדיינים הכי פחות מוכנים.
6. כל הלוחמים תוקעים בשופרות, שוברים את הכדים, מחזיקים בלפידים וצועקים כדי להבהיל את המדיינים.
7. עומדים במקומם ללא ניע.

גורם ההפתעה הגדול גרם למדיינים להיבהל. אלו היו שעות הבוקר המוקדמות, כשהיה עדיין חשוך, ומרוב בהלה המדיינים החלו להילחם ולהרוג אחד את השני.
כאשר התחילו לברוח, גדעון קרא לשבט אפרים למנוע מהם את מעבר הירדן.
אנשי שבט אפרים תפסו את זאב ועורב (שני שרי הצבא של המדיינים) והביאו את ראשיהם לגדעון.

המשך המרדף אחרי המדיינים –
ראשי שבט אפרים באים בטענה לגדעון מדוע לא קרא להם לבוא למלחמה. גדעון עונה להם במשל:
"הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר."
עוללות – אשכולות ענבים שנשארים על הגפנים לאחר הבציר – עורב זאב שנלכדו ע"י שבט אפרים חשובים יותר מחיילי מדיין הפשוטים. בכך מנסה גדעון לפייס את אנשי אפרים כשגורם להם לחשוב שהם עשו את החלק הכי חשוב במלחמה.

גדעון מבקש מאנשי סוכות ופנואל שייתנו לחם לאנשיו העייפים והרעבים שממשיכים לרדוף אחרי זבח וצלמונע (המלכים של מדיין). תשובתם של סוכות ופנואל: "הכף זבח וצלמנוע בידך כי נתן לצבאך לחם?" – האם כבר לכדת את מלכי מדין שאתה ראוי שניתן לך לחם?

גדעון בטוח שהוא ינצח במלחמה ולכן מחליט שבשובו כמנצח, הוא יעניש את אנשי סוכות ופנואל על כך שלא עזרו לאנשיו – הוא ידוש את בשרם בקוצים ויהרוס את מגדל פנואל.
לאחר לכידתם של זבח וצלמונע גדעון חוזר לאנשי סוכות ופנואל ומעניש אותם כפי שהבטיח.

גדעון מטיל על בנו הבכור להרוג את זבח וצלמונע, אבל הנער הוא חסר ביטחון. גדעון מבין שכך הוא היה לפני היציאה לקרב – אדם חסר ביטחון וביישן. וכאן מודגש השינוי שעבר גדעון מבן אדם מהסס למנהיג סמכותי הבוטח בהחלטותיו ומבצע אותן.

מלכי מדיין ביקשו מגדעון שיהרוג אותם, מכיוון שגדעון יהרוג אותם במכה אחת ובכך הם לא ייסבלו, בניגוד לבנו של גדעון שלא יצליח לעשות זאת במכה אחת.

בני ישראל מבקשים מגדעון שימשול עליהם ויתחיל שושלת של שליטים. גדעון מסרב ומתנגד לשלטון מלוכני בישראל, כי ה' שולט בהם.

תכונותיו של גדעון:

צניעות – בתחילת הדרך הוא צנוע, וכאשר מתייחס אליו המלאך כאל איש חיל הוא אומר שהוא מהמשפחה הכי דלה בשבט מנשה. יותר מאוחר מתחלפת הצניעות ברדיפת שררה. הוא הופך את עירו למרכז ובונה שם אפוד מזהב שאסף מהעם משלל המלחמה.
דיפלומטיות – בצורת הטיפול שלו בשבט אפרים. הוא מונע מלחמת אחים בכך שהמעיט בערך עצמו ובערך לוחמיו.
תכסיסנות – משתמש בתכסיסים במלחמה.
כושר מנהיגות – מצליח לגייס את העם להלחם, ולהביא אותם להכרה ביכולתו להנהיג אותם.
נקמנות – שומר שנאה לאורך זמן על מנת לשלם לרשע כרשעותו. מתבטא פעמיים:
הענשת סוכות ופנואל על כך שלא עזרו ללוחמם בנתינת לחם במהלך הרדיפה אחרי מלכי מדיין.
הריגת מלכי מדיין כנקמה על כך שהרגו את אחיו בתבור.

השינוי שחל בתכונות גדעון לאורך הסיפור:

בתחילת הסיפור התכונה המאפיינת אותו היא פחד: הוא פוחד מהמדיינים ולכן חובט חיטים בגת.
הוא פוחד מאנשי עופרה ולכן מנתץ את המזבח בלילה (לא פירטתי על זה כי זה לא יופיע לנו במבחן ^.^)
הוא פוחד שימות כי ראה מלאך ה'.
הוא צריך הרבה אותות לחיזוק הביטחון.

אבל אחרי הניצחון הראשון על המדיינים גדעון מרגיש שה' אתו, ופועל ביתר בטחון ונחישות. עכשיו מופיע גדעון כגיבור, פועל בעצמו ללא צורך באותות או בעידוד. בני אפרים מקבלים אותו כמנהיג, והוא מקבל החלטות ומעניש לפי הצורך.