גב אל גב – פרק ראשון חלק א'
גב אל גב. מצב איום ונורא שבו עולם שלם נמצא מאחורייך, ואילו ההיפך נמצא מקדימה לך.
דווקא ברגעים האלה אתה לא יכול להביט לאחור. אף אחד לא הבטיח לך שתהפוך לגוש אבן אם תביט לאחור – אבל אתה פשוט מרגיש שאסור לך. אפילו אם החלום שלך נמצא ממש מאחורייך.
וכך ישבתי בתחנת האוטובוס, גב אל גב, במרחק מה מהחלום שלי – אמילי. עד כמה שזה נשמע קיטשי – אני מוצא את עצמי מאוהב במישהי, אני. אני הוא הבחור ההוא שאמר לכולם שאהבה בגילנו היא בזבוז יקר של זמן ולבבות, ובכל זאת אני מאוהב? ולמה? ובכן, אין לי תשובה לזה.
לא כל יום בתחנת האוטובוס יוצא לי להגיע למצב המביך הזה. לרוב חברה טובה שלה, דנה, מארחת לה חברה בתחנה. אך היום היא לא הופיעה, מה שנותן לי חלון הזדמנויות לנסות להכיר את אמילי. ומה אני עושה עם החלון הזה? סוגר אותו. ובכל פעם שהרוח מרימה חלון נוסף אני טורח, מרוב טיפשותי, לסגור גם אותו. הבטתי בשעון שוב ושוב; הוא הראה את השעה: 7:05 – האוטובוס מאחר בחמש דקות. הלב שלי פעם לאט ובזהירות. כאילו שבכל רגע אני עלול להתפרץ על אמילי כמו מטורף.
מה אם אני אדבר איתה? אולי היא תחשוד?
ומה אז? על מה בכלל אוכל לדבר איתה?
ובמידה ואמצא על מה לדבר איתה – מה אם היא לא תתעניין בזה?
ובמידה והיא לא תתעניין בשיחות איתי – מה הסיכויים שלי להתקרב אליה?
ובכל זאת – האם לפחות כדאי לי לומר "שלום, בוקר טוב" ?
ובמידה ולא אמצא על מה לדבר – ייתכן והיא תסתכל עליי ותחשוב שאני חושב על משהו משום שאני לא עושה כלום…
מיהרתי להציץ שוב בשעון על מנת להראות כמה שיותר עסוק. פרמתי את השרוכים בנעליים שלי כדי שאוכל לקשור אותם מחדש ובכך לבזבז עוד זמן עד שהאוטובוס יגיע.
כשהאוטובוס הגיע – נטרתי מיד ממקומי והתקדמתי לכיוונו. נראיתי כמו אדם שבדיוק הרגע השתחרר מעונש, עונש שאמור היה להיות מתנה. בערך חמישה עשר ילדים עלו לאוטובוס,
ואני עליתי מיד אחרי אמילי. בזמן שאמילי עלתה שפתיי רטטו אחריי ולא יכולתי שלא ללחוש "בוקר טוב אמילי…". לא נראה היה שאמילי שמעה אותי. בתוך האוטובוס התיישבתי לבדי בספסל מאחורי אמילי, ממש כשאני עושה כל יום. בזמן הנסיעה – לא יכולתי שלא להסתכל על שיערה הארוך והזהוב של אמילי המתיישב על אדן החלון. טלטלים קצרים בצבצו בקצה שיערה אשר אפילו הוא היה מושלם. בעודי מסתכל על שיערה של אמילי התמלאתי חרטה על מה שקרה לפני מספר דקות. "יכולת לומר משהו !!" אני צועק מבפנים. "זה עדיף מאשר לשבת בשתיקה שוב ושוב !" המחשבות שלי התנהלו ממש כזבוב מציק בחדר קטן שלא יכול לברוח לשום מקום, משום שכל החלונות סגורים. אילו רק לא הייתי סוגר אותם – אולי הזבוב הקטן הזה היה יוצא לי מהלב.
הפעם לא הייתה לי הזדמנות לדבר איתה אפילו אם הייתי מסתכן, וזה משום שמישהי התיישבה לידה.
העסקתי את עצמי לאורך כל הנסיעה הארוכה בעת שהתכוננתי ליום לימודים נוסף…
תגובות (17)
זה טוב ^^
וברוך הבא לאתר :)
תודה
איך אני מוסיף תמונת פרופיל?
אני לא יודע איפה לשאול אז אני שואל את זה פה
הסיפור מהמם*_*
-N.K-
אני מאוד שמח לשמוע ! :)
תיכנס לחשבון שלך שנמצא למעלה איפה שלוחצים על "הסיפורים שלי" ואז יהיה לך אפשרות להוסיף מידע ולמטה גם תמונה מהמחשב
היי אופק,
אני מצאתי את האפשרות הזאת אבל זה לא נותן לי להוסיף את התמונה בטענה שאני צריך לשחק עם הגודל של זה. הבעיה היא שאני משחק עם הגודל ושוב ושוב וזה לא מתאים. יש לך רעיון ?
תעשה את התמונה קטנה דרך הצייר של המחשב
מאוד אהבתי את בחירת המילים שלך ואת הכתיבה היפה שלך. באמת מרגישים את הרגשות שלך כלפי אמילי, מה גם שזה מרענן באופן כללי לקרוא משהו מהלב שמספר על אהבה בין אנשים ולאו דווקא בין בת לבחור שהיא לא מכירה באמת (בלי להעליב אף דיירקשנית, פשוט אני לא מכיר את הלהקה).
בכל מקרה, בהצלחה רבה! אני אחכה לקרוא את הפרק השני, ואז אני אשמח לנסות לייעץ לך.
בהצלחה!
וואווו מקום ראשון באתר ! סחטיין לך !
ותודה רבה רבה על התגובה החמה – הייתי בטוח שעוד לא המציאו את הסיפור שלי ועכשיו אני רואה שהוא בתוך "בחירת העורכים" ! תודה רבה לכולם !
תמשיך (:
וואו ! זה ממש ממש יפה !
הכתיבה שלך ממש סוחפת ונדירה D:
ממש אהבתי.
תמשיך [=
אה , וזה נמצא ב'בחירת העורכים.' , מזל טוב 3:
~קורן ביבר ♥
זה נשמע (נקרא) סיפור ממש ממש חמוד!
תמשיך (:
תודה לכולם :)
אני אשתדל לכתוב היום את הפרק השני !
אני רואה שהעורכים לא טעו בבחירה שלהם :)
אני ממש התרשמתי ממך ולא יכולתי שלא לתאהב במה שכתבת!
התיאורים שלך והמחשבות שלך הן ממש יחודיות ומקסימות!
אני רצה לקרוא את שני הפרקים שמחכים לי, ברוכה הבאה לאתר :)
זה מקסים(:
אתה מוכשר מאוד, ואני שמחה מאוד. שאתה באתר(:
לגבי אמילי- אמרת שאתה נמצא באמצע הסיפור, אז דיברת איתה ?(:
אני ממש מקווה שכן, וחוץ מזה, בתחילת הסיפור אמרת שזה מוזר שהתאהבת כי יש לך דעות על כך שאהבה היא מיותרת בגיל הזה,
אז רק שתדע לך, לפי דעתי אנחנו, בתור עולם, נגיע לרמה מאוד מדורדרת אם אהבה תהיה מיותר, בכל גיל שהוא.
אז- בהצלחה עם אמילי, ואם האישיות שלך היא זו שמתוארת בסיפור, אני בטוחה שאמילי תהיה מאושרת(:
ומזל טוב על בחירת העורכים, הגיע לך !
-ME-
תודה רבה על התגובה החמה !
לגבי השאלה שלך – אז כן ! דווקא יש קצת התקדמות בנושא, ויצא לי לדבר עם אמילי ועדיין יוצא לי לדבר איתה יותר מפעם. אני לא ארצה להרוס את הסיפור אבל אני אומר שהוא לא מיותר.